סליחה שלא עידכנתי קודם ורשמתי שאני כן ממשיך לעדכן... הייתי עסוק. אבל הנה, תהנו:
שיעור היסטוריה מספר 2:
קללת החזיר
לפני שנים רבות... שלטו החיות בעולם. לא היו בני אדם. כמעט ולא היו... העולם נשלט על ידי חיות כמעט לגמריי. אבל... במדינה בשם צרפת, קמו אנשים, ואמרו, "אנחנו ניפטר מהחיות האלה! בני האדם ישלטו בעולם!"
"שניצל לכוסית! שניצל לכוסית! רות! עבור!" אמר קובי בפעם ה-20 בעוד גבי נחנק מרוב צחוק, ונועם מאיים עליו עם כיסא.
"דיי! עדיין לא סיימתי את הסיפור על הקללה!" אמר קול.
"מי זה?" שאל גבי בעוד שהוא מפסיק לצחוק.
"מה זה משנה? תהיה בשקט ותקשיב!"
"טוב..."
במדינה צרפת, קם מנהיג לאנשים האלה, כדי שיוכלו למגר את החיות מן הארץ! וכך התחיל מסע כיבושים אדיר, שמנהיגם, נפוליאון בונברטה, מוביל אותם לניצחון, בזמן שהורגים כמעט כל חיה, מהזבוב ועד הקרנף.
לבסוף הוא הגיע לישראל עם צבאו האדיר... השמיד כל חיה אפשרית... לפחות כמעט.
"אדוני הקיסר!"
"כן, רמטכ"ל?"
"יש פה חור!"
"אז..?"
"אולי האויב מסתתר שם!"
"תפסיק לדבר שטויות! קדימה, עוברים לירדן, סיימנו את עבודתינו בישראל!"
"כן אדוני!"
מה שנפוליאון הקיסר לא ידע, הוא, שהרמטכ"ל צדק. בתוך החור הסתתרה מחתרת חזירי בר שהתכוונה להשמיד את נפוליאון ואת צבאו, ולשים לזה קץ. ולרגע הזה הם התכוננו...
לילה, בבסיס של נפוליאון. חיילים יושבים מול המדורה. אבל חיילים אחרים מעט מרוחקים... תצפיתנים למיניהם, יושבים לבד. מבט אחד אליהם. מבט אחד למדורה. מבט אחד בחזרה אליהם - הם כבר לא שם. החיילים סביב המדורה התחילו לחשוד שמשהו לא בסדר. פק פק פק! תפיפות רגליים קלות, כמה נחרות, וגדוד חיילים מתים בתוך המדורה.
נפוליאון, בתוך האוהל, לא מודע לכל הדבר הזה... והוא לבד, וכל כך פגיע! החזירים סופרים... "3, 2, 1 -" נכנסים בנהמה לתוך האוהל של נפוליאון ומאגפים אותו לחלוטין. ואז מנהיג פלוגת החזירים אומר:
"אני חושב שזהו הסוף שלך, בונברטה!"
"אולי תפסת אותי עכשיו ברברי! אבל זה לא נגמר!" השיב נפוליאון בעוד מנהיג הפלוגה מתחיל להבהב באור חזק. "עכשיו אני אמות! אבל בזאת אני מטיל עליכם קללה חזירי הבר! אתם תפגשו את הגלגול הבא שלי, בחור הזה שבו הסתתרתם! אבל עד אז... לא תוכלו לברוח! ולא תוכלו לעצור אותו! הוא ישמיד אתכם וכולכם -!"
בנחרה חזקה ריסק החזיר את נפוליאון, מול שאר החזירים המגחכים... "קללה? סתום יא'בן זונה, אולי זאת קללה טובה יותר."
החזירים לא ניסו לברוח. אבל הם לא הצליחו להיכנס יותר לקציר מאז. אבל יום אחד הגיע יעקוב אמור: "הקללה באמת קיימת! והיא תופג בשנת 2008! אנחנו צריכים לתפוס את תום בר ולהרוג אותו, הוא הגילגול הבא של נפוליאון!"
~שתיקה~
"שניצל לכוסית!" וגבי שוב התפקע מצחוק.
"לא הקשבתם?!" זה היה שוב הקול הזה.
"לא..."
"טוב לא חשוב!"