זה הזוי מה שמילה יכולה לעולל. אני התחלתי לכתוב את הבלוג על דף לפני שהכל הסתדר אז זה יתחיל בטון אחד ויסתיים באחר.
מההתחלה? סבבה:
הכל התחיל לפני איזה כמה שבועות כשאמא ואני פטפטנו כהרגלינו והגענו לנושא חברי המשפחה שלנו: טניה היא חברה של אמא שלי והן חברות הכי טובות מאז הכירו בתזמורת הנשים של רמת השרון לפני 18 - 20 שנים והבת שלה היא מריאשה ואני ממש מת עליה היא כמו אחות לי למרות שאני חושב שיש לה מספר בלתי מוגבל של דברים לעשות מאשר להיות אחותי אבל אלה הם הרגשות שאני חש כלפיה (היא אדם שעבר ממש הרבה בחיים שלה. אני לא אםרת כי זה לא יפה אבל מערכת היחסים שלה אם המשפחה היא רחוקה ממושלמת אבל היא משקיע בזה מאמץ) אז לפטפוט, אני אמרתי לאמא בחצי צחוק שאולי אם היא הייתה בחמש שנים יותר צעירה וזה או שאולי היא תחקה לי ואז באיזה גיל שזה לא ישנה אנחנו נהיה ביחד (היא ממש יפה, נחמדה, חזקה נפשית ויפה אין בה פגמים) אז ככה היה לי קראש קטן עליה וזה מה שאמרתי לאמא ^^
עוברים להיום:
היום אני, אמא טניה, ומריאשה הולכים למסעדה כי היה לי יום הולדת ב-12 וכל שנה הם מראים לי מסעדה חדשה (אחותי מקירה מלא מקומות טובים, ולא היא לא מבזבזת כסף של אחרים היא מרוויחה לעצמה, וכבר גרה לבד והכל)לפני זה אמא קנתה לי ארנק חדש וזו איזו מתנה שלישית ליום הולדת הזו או משהו :)
אז אנחנו שם ומדברים ואוכלים אכלנו סושי אם צלופח, מרק מיסו, ועוד דברים טעימים רצח!!!
אנחנו כבר סיימנו ואנחנו צוחקים לגבי טיפים וסיפורים אישיים ופתאום אמא מחליטה שהיא אומרת משהו שנאמר לה אישית לגמריי (נחשו מה?) והיא אמרה את זה לא לטניה או משהו, היא אמרה את זה מול מריאשה ואני אומר לה שאני לא מרשה לה להגיד את זה והיא םשוט ממשיכה (למרות שהיא התחילה בזה שאני ארצח אותה) כי אני בטוח שזה ישנה את הגישה של מריאשה אלי וזה...
ואז אני מחליט להיות חרא של בן אדם ולהגיד לאמא שלי בלי קול במבט נבזי ненавижу שזה ברוסית שונא והיא הלבינה פנים ופשוט כל המשך הערב היא לא דיברה איתי כל הערב ושום דבר לא עזר הבאתי לה פרח!
היא אמרה לי שזה יעשה לה חור בלב לכל החיים ושהיא כמובן תלמד לחיות איתו כי היא אמא שלי והיא חייבת. ואני עמדתי שם והתחלתי לבכות כאילו אני תינוק מגודל, אז הלכתי לחדר הכושר וכמעט ולא התאמנתי ולא יודע מה עשיתי שם. והחלטתי ללכת ברגל ממרכז לוד לגני אביב (שעה הליכה) ועשרים דקות לפני שהגעתי אמא התקשרה ושאלה אם אני רוצה שהיא תיקח (היא שאלה למה לא התקשרתי לבקש כי יש לנו מן הסקפ שכשהיא יכולה אני נוסע לצד אחד והיא מסיע לצד השני) והתחלתי לבקות ואמרתי לה שאני אוהב אותה והלב שלי קמצ השתחרר כי כל הזמן הזה הוא כמו דרך מסחטה) וכשהגעתי הביתה אני רפצתי לה על הצוואר חיבקתי אותה במשך איזה דקה שלמה ואני יודע שכולכם חושבים שאני איזה גיי אבל היא האדם היחיד שיש לי כרגע כי אין לי אבא ואין לי סבתות.
יש לי סבא שאני רואה פעם בשבוע ואז זה יוצא שאני ואמא אנחנו שניים נגד העולם (עד שאני לא אהיה 18 או משהו.
אני ורצה שתדעו. אני אדם שעד היום אמר שהוא שונא הרבה דברים אבל רק היום אני הבנתי מה זה עושה חמשהו כשהוא שומע שאתה שונא אותו
אז אני רוצה שכולם ידעו אני אוהב אותכם!!!
אני מקווה שזה עניין אותכם כי זה לא אחד הסיפורים שאני משרבת לי, אלו החיים שלי.
-דני-
עריכה
נ.ב לכם אנשים יהום הוא יום ההולדת של הגאונה אגטה כריסטי מי שלא קרא ספרים שלה צריך :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
