מכורות לאופנה מחכות לאירוע הזה בכסיסת ציפורניים (מטאפורית, כמובן. הרי שאנחנו לא רוצים להרוס את הלק).
אז במה מדובר? או. אפשר לתאר זאת כך: מיטב המעצבים מציגים על המסלול את מיטב יצירותיהם לעונה הקרובה, וכמו תמיד - חלק מפתיעים לטובה, חלק לרעה, וחלק סתם משעממים. אפשר לומר שכאן יקבע מה תלבשו ומה תמצאו בחנויות.
והנה, הNYFW הגיע. עורכות מגזינים נחשבים כבר הסתערו על האירוע. וול, אז מה עם מיס פ? להבדיל מעורכות המגזינים, מיס פ לא נכחה באף אחת מהתצוגות (לצערה), ואפילו לא הייתה קרובה לבריאנט פארק (אלא אם את מחשיבים את ת"א הלוהטת כמקום "קרוב"), אך הודות לפלאי הטכנולוגיה, היא הצליחה לשטוף את עיניה בכל אחת מן התצוגות, ולשטף אותכם בתוצאות. או במילים אחרות: מניתי לי את חמשת האאוטפיטים האהובים עלי ב(כמעט)כל תצוגה והוספתי תיאורון קטן, כדי הקל עליכם את מלאכת "שטיפת העיניים".
לא, אין צורך לתופים, חצוצרות או טרומבונים. פשוט גלגלו את הגלגלת שבצד העמוד כלפי מטה, וראו את הפירות ששבוע האופנה הניב לו.
למה אתם מחכים? קדימה לעבודה!
3.1 פיליפ לים.
אז מה ראינו? צבעוניות מעודנת, תכשיטים בולטים (אחד מסימני ההיכר שלו), בדים חצי שקופים, ספירלות נעימות וזהובות (אין מה לדבר, הבחור משוגע על זהב).
אז מה עם קצת תשבוחות? דבר ראשון, כל הכבוד למי שארגן את התסרוקת המדליקה הזאת. היא משתלבת באופן מושלם עם הבגדים, ונותנת להם מעין רוח אוונגרדיות, שאם תשאלו אותי, לפעמים קצת חסרה לבגדים של פיליפ לים.
בנוסף, החגורה שקשורה לסרט שהופיעה פעמיים במהלך התצוגה פשוט מבריקה!
בקיצור, הכל נהדר. well done!
אלכסנדר וונג.
אז מה ראינו? שימוש נרחב בעור, מראה קשוח שמאפיין את וונג, בדים חצי שקופים (פעם שנייה גלידה!), צבעוניות יחסית, פלאשבק לאייטיז-ניינטיז.
אז מה עם קצת תשבוחות? הו, אלכסנדר אהובי. נהדר, נהדר, נהדר. נעליים מעולות (כמו שכתבתי באחת התגובות בפוסט הקודם, הוא למד עיצוב נעליים לפני שהחל לעצב בגדים. לא ציפיתי לפחות), שימוש מעניין בבלייזרים (שמלה/טוניקה מבלייזר נוצץ, בלייזר חסר שרוולים, בלייזר צבעוני כג'קט אוורירי), רקמות (?) מגניבות לחלוטין שהופיעו על הבגדים השקופים למחצה.
למרות הכל, אני חושבת שהוא קצת פישל בכל הקשור לעור, אבל אני אתגבר על זה בקלות לנוכח הקולקצייה המרהיבה.
BCBG מקס אזאריה.
אז מה ראינו? אובראולים, בדים נשפכים ואווריריים, גזרות א-סימטריות.
אז מה עם קצת תשבוחות? אני חושבת ש"שיחקו אותה" הוא המונח המתאים. בניגוד לשנה שעברה, השנה הם הציגו קולקציות כ"כ טובות עד שמתחשק לי לנשק את מסך המחשב. עושה חשק לאביב.
הם תיארו זאת כ"בגדים שכל אחת רוצה שיהיו לה". תיאור מדויק בהחלט.
בוי ביי בנד אוף אאוטסיידרס (Boy by band of outsiders).
אז מה ראינו? את קריסטן דאנסט המתוקה, חצאיות עיפרון, בלייזרים, מותן מודגשת ע"י חגורה.
אז מה עם קצת תשבוחות? ראשית כל, הרשו לי לשבח את הליהוק (הגאוני, אם יורשה לי לציין) של האייקון קריסטן דאנסט.
רוח המותג, היחסית חדש הזה, יושבת עליה בול.
להרעיף מחמאות? קצת קשה, בהתחשב בעובדה ששום דבר כאן לא מחדש. הבגדים יפהפיים, אך כאן מתמצה העניין.
ובכל זאת, השימוש בחולצות ובשמלות חושפות כתף (שמסתמן כטרנד רציני) נחמד ביותר.
קלווין קליין.
אז מה ראינו? בדים מבריקים, כתף חשופה, גזרת שעון חול מודגשת, "אוריגמי".
אז מה עם קצת תשבוחות? קשה לומר שהבגדים של קלווין קליין מחדשים משהו. זה תמיד אותו לבן, תמיד אותם בדים אווריריים, תמיד אותן נעליים אסטטיות.
ולמרות זאת, תמיד כיף לראות את הלבן לבן הזה אצל קלווין קליין. אין דבר שמסמל לי יותר "קיץ" מאשר הבגדים שלו - לא משנה איזה גימיק הוא ינסה לדחוף במטרה "לחדש", הבגדים שלו תמיד נראים אותו הדבר, אך באותה מידה, גם תמיד מצליחים לשמח.
אהבתי את הניגוד הנעים שבשילוב השמלות הלבנות עם הנעליים השחורות.
וכאן נגמר לו פוסט חלק א'. חכו לחלק ב'.
להית',
מיס פ.
אוה, תודה לעורכי ישרא, ששמו אותי בפעם השניה (!) ב'המלצת העורכים'.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Miss F