"היי...
אז עבר בערך חודש מאז
שדיברנו על לילה אחרון ביחד
ולא יצא מזה משהו ועכשיו יש
הזדמנות לנצל את החופש אם
אתה עוד רוצה היום או בשלישי
(בהנחה שהדירה שלכם
ריקה ואתה מגיע/יכול להגיע למרכז)
אני לא יודעת אם המשכת
הלאה או לא ולא יודעת אם זה
טוב לנו או לא טוב לנו...אבל
אחרי הכל זה עדיין אנחנו..."
"יש מצב שהייתי זורם, למרות שזה
הכי לא נכון בעולם יש לי חשק מטורף.
זה לא כדאי לאף אחד מאיתנו.
בכל מקרה,
אני בדרום עד שבוע הבא.
סורי"
"זה בסדר...
תהנה וחג שמח"
אז בסוף לא חיכיתי שתעשה לייק ופשוט שלחתי לך הודעה כי...היה בי מעין דחף כזה.
איכשהו ידעתי בתוך תוכי שזה לא יקרה...לא היום ולא בשלישי אבל הייתי חייבת לנסות.
חוץ מתחושת האכזבה הזאת של 'רציתי לראות אותך, להרגיש אותך' אני לא בטוחה שזה עורר אצלי תחושות מעבר...
אני לא יושבת ובוכה עכשיו, אני לא הולכת ליסוע בעצמי עד אליך, אני פשוט...בבאסה שכזאת...
הייתי שמחה אם זה היה קורה, שמחה מאוד אפילו, אבל זה לא ו...לא נורא, זה היה דיי צפוי עם המזל שלי.
אז מה עכשיו? אני לא כל כך יודעת...
מבחינתינו אנחנו נחזור לשקט זה דיי צפוי וברור, מבחינתי עם עצמי, יכול להיות שעדיין יהיו שטויות שבוע הבא אחרי הכל, לא באמת קרה משהו היום ויכול להיות שהכל בראש שלי והכל יהיה בסדר ואני אשאר שקולה וצלולה והכל יהיה דבש
בקיצור...מתחיל לו עוד שבוע של חופש שאני מקווה שיעבור לאאאאאאאאאאאאט לאטטטטט
יותר מידי מחשבות בראש.