זה לא יאומן.
פשוט לא יאומן!
אמרת שניפגש היום, שאתה בחד"כ ואז נפגש עם אחיך ותסיים בערך ב-10...
אמרתי לך שסבבה ונדבר ונראה מה יהיה וזה.
שני ידידים שלי אמרו שהם הולכים לסרט ואם בא לי להצטרף, אז זרמתי ואמרתי שסבבה, הסרט היה מוקדם אז זה הסתדר בדיוק טוב עם הזמנים.
אמרתי לך שאין לי כח לבוא לת"א היום אז אני אדבר איתך כשנסיים ותקפוץ לראשון ונלך לשבת בים :)
ראינו את הסרט והיה ממש טוב!
אחר כך ישבנו בקטנה לסושי ובשניה שסיימנו שלחתי לך הודעה.
בסביבות עשרה ל-12 היית אצלי, נסענו לים ומצאנו לנו מקום נחמד על החוף, היה דיי שומם ואפילו לא קר כמו שבד"כ!
אז דיברנו והתנשקנו ופה ושם ואחרי בערך קמנו לחלץ עצמות ולסדר את השמיכה שישבנו עליה.
חיפשת את הפלאפון בכיסים ועל השמיכה והוא פשוט לא נמצא, ניסיתי לחייג והיה תא קולי.
הפכנו את החול, ניערנו את השמיכה, בדקנו בכל הכיסים ופשוט כלום. נעלם.
איך?
אלוהים יודע!
האבסורד הוא שהיום איך שנפגשנו אמרת לי שמסתבר ששכחת את הכרטיס אשראי שלך בפאב שישבנו בו ביום שני.
אז אני לא יודעת אם זה אני או אתה אבל כנראה שכמו תמיד, גם הפעם, אני רק צרות.
כל כך כאב לי לראות אותך כל כך מבואס =\