אני יודעת שקצת נעלמתי... עברתי דירה, עד שהתקנו אינטרנט, הטלפון התקלקל וכולי וכולי...
אז מה חדש בגיזרה;]?
בכיתי במצטבר איזה 4-5 שעות השבוע [ואנחנו רק בחצי הראשון שלו], מתוכם 3 שעות רצוף! זה נשמע איום ונורא, וזה באמת סוג של נורא, אבל זה גם אומר שהטיפול שלי עובד! אני שתמיד הייתי סלע מילדות ותיעלתי את הרגש להפרעת אכילה... פתאום מרגישה... זה מוזר, להיות אנושית, וקשה אבל גם טוב. לפחות יהיה יותר טוב שהכל יתאזן והמלחמה תשכח.
לא הקאתי כבר שבוע, וחוץ מבולמוס אתמול גם הייתי די בסדר באוכל. אני עומדת על משקל נמוך [לגובה שלי] ויציב של 60.4-60.9
אבל לא התאמנתי מספיק בגלל אילוצים\ עבודה\ לימודים\ דיכאון.
קשה המלחמה הזאת... אבל אני ינצח, זה שווה את זה. אני שווה את זה.
אני מתחילה לראות את האור מעל המים.
בקרוב אוכל לנשום.
תמיד זה השלב הכי קשה שהכל לוחץ.
אני יתגאה בסוף שעשיתי את הבלתי אפשרי.
כרגיל.
אני יכולה.
זה הכל עיניין של אימון ותרגול והכנה פסיכולוגית וזמן- כמו לרוץ 10 ק"מ- בלתי אפשרי בהתחלה, וקל בסוף.
!
!
!
!
!
היום:
כשקמתי: 2 כוסות נס עם חלב 1% וסוכר חום.
בוקר: כוס שיבולת שועל, 3 כפות דבש, תחליף קפה עם חלב 1% וסוכר חום.
צהריים: כוס כרוב, כוס אורז, כוס שעועית לבנה ברוטב עגבניות, תפו"א אפוי על צ'ילי, תחליף קפה עם חלב 1% וסוכר חום.
לפני אימון: נס עם חלב 1% וסוכר חום.
אחרי אימון: בננה.
ערב\לילה: יוגורט 0% 200 מ"ל לבן, 50 גרם גרנולה, תחליף קפה עם חלב 1% סוכר חום ודבש, 4 מיני עוגיות עם קרם אגוזים.
אימון:
שעה ריקוד שיעור למתקדמים.
400 תרגילי כוח.
גם הלכתי איזה חצי שעה
ושטפתי את כל הבית=]
ועכשיו לקצת מוטיבציה:
בשביל להגיע רחוק
צריך להתגמש במחשבה
להתאמץ בעשייה
להתחבר לרגשות
להשתחרר מעכבות
לדעת להירגע
וגם לקחת את מרכז הבמה
ובעיקר, צריך הרבה כוח
שולחת לכולן הרבה כוח.
לילה טוב
שיווה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
