הידיים שלי עדיין רועדות והחיוך לא יורד מהפנים,
אני דנה מלר גאה להגיד שעברתי טסט חמישי היום!! 
כבר שנה שאני לומדת נהיגה והנה מסתיימת לה תקופה.
וואוו, אני באמת באמת מתרגשת.
התחלתי בדיוק לפני שנה ללמוד עם המורה הכי מלך שיש-אבי קדמי.
אבי בשבילי הוא כבר לא מורה נהיגה הוא כמו חבר שראה אותי במצבים של בכי,ייאוש ובכל זאת גרם לי להמשיך ולא לוותר!
בגלל שיום שישי היום ידעתי את התשובה במיידי ואז הבאתי לאבי חיבוק ענקקקקק כי ידעתי שבלעדיו לא הייתי עוברת בחיים.
לעומת הטסטים הקודמים היה לי היום טסטר פשוט מושלם!
התפללתי לרגע הזה שיכנס לאוטו טסטר חמוד וחייכן וסוף סוף זה קרה!
האמנתי בעצמי היום,הייתי חיובית לשם שינוי וזה עבד..
כל הטסט לא הפסקתי לדבר,לשאול שאלות ולחייך-הכי חשוב.
עברתי כל כך הרבה ייאוש ואכזבה והיום אני פשוט מאושרת, מרגישה בעננים שסוף סוף הצלחתי להשיג את מה שכל כך רציתי-רישיון!!
אז זהו, אין יותר שיעורי נהיגה, אין יותר שיחות פסיכולוגיות עם אבי.. האמת שאני קצת אתגעגע.
והגיע הזמן שאני אאחל לטסטר שהעביר אותי היום-חיים טובים ומדהימים.
ושכל השאר-ימותו.
מה שלמדתי מכל התקופת טסטים הזאת,אסור אסור להשבר בחיים.
בכיתי,נשברתי אבל ידעתי להתרומם מחדש וזה מה שחשוב..למזלי,יש סביבי אנשים שמאמינים בי ואוהבים אותי וכמו שהם ידעו לעודד אותי בכל הכשלונות הם גם יודעים לשמוח בשבילי היום!!
כל דבר שתרצו,אפשרי מסתבר.
בסופו של דבר-בעבודה קשה ובבכי מר, היום אני יודעת שהצלחתי, היום אני גאה בעצמי וביכולת שלי להתרומם גבוה מכל כישלון.
ואין אין מאושרת ממני.
שיהיה לכולנו סופ"ש נפלא וביום ראשון יגיע הרישיון!!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
בלונדה