"את הדברים החשובים באמת איש לא יכול ללמד אותנו-עלינו ללמוד לבד".

כנראה שאני לא אצליח למחוק אותך מחיי כל כך מהר..

כי הנה סתם ביום בהיר וחם!! חזרתי מהבית ספר ואת מי אני רואה ליד הבית שלי..את אחותך.

אני ואחותך היינו בקשר מדהים, לא יודעת אם אי פעם שמת לב לזה בכלל.

היא ממש אהבה לדבר איתי ואני זוכרת את הפעם הראשונה שנכנסתי אליך הביתה והיא פשוט עמדה בכניסה וחיבקה אותי..

וישר ראיתי שהיא בן אדם מקסים ושמחתי כל כך להכנס לחיק המשפחה שלך.

אז כנראה שגם שאני מנסה למחוק אותך לאט לאט מחיי ולהיות פחות אובסיסבית בקשר לחיים שלך מאז שנפרדנו..

פתאום הכל חוזר אלי בדקה שראיתי את אחותך וחיבקתי אותה חזק,

היה ממנה כמעט את הריח שלך וכל הזמן הזה רק חשבתי.....היא בכלל יודעת שנפרדנו?

הכל בולשיט.

אני מנסה להגיד לכולם-שאני לא אוהבת אותך יותר ולא מרגישה אליך כלום,

 אבל מספיק שאני רואה את אחותך ומקבלת בום חזק בבטן אז מה יקרה שאני אראה אותך..

אני מחכה שיגיע הסופ"ש לראות עד כמה השכל שלך עובד..

כי אם השכל שלך עובד אז כמובן שתרצה לראות אותי ותגיד שאתה מבקש סליחה על איך שהכל נגמר ונשמור על מרחק אבל לפחות אני אדע שבאירועים מיוחדים אני יכולה לשלוח לך-מזל-טוב, בהצלחה בגיוס מבלי לבקש אישור..

ואם אין לך שכל אז תעדיף להשאיר את המצב כמו שהוא-שנינו באותה העיר,באותו המקום אבל לא מדברים כי למה שתרצה להתמודד עם מה שאתה מרגיש ולבזבז עלי את הזמן שבו אתה יכול לבלות עם בנות אחרות..

חבל שאף אחד עוד לא המציא את המדריך לפרידה..

מה עושים? איך חוזרים לדבר אחרי הפרידה..?

איך לעזעאל מוחקים אותך מהמחשבות שלי? אני לא יכולה יותר.

אתה נמצא שם כל הזמן, אנשים מהחיים שלך נמצאים כאן כל הזמן סביבי.
שמישהו יעזור לי לשכוח אותך. 

אני רוצה כבר חופש,

אני רוצה לים,

אני מרגישה סגורה בין ארבעת הקירות בחדר ופשוט אין מוצא..