"את הדברים החשובים באמת איש לא יכול ללמד אותנו-עלינו ללמוד לבד".

אין יותר בכי על זה שעמוס,קשה ולחוץ,

לא צריך יותר לקום מוקדם למבחן ולפחד לא לאחר,

ולא צריך יותר לקום מוקדם בכלל..(עד הצבא..),

זה פשוט נגמר, 12 שנות לימוד.

אני לא אתעצבן יותר על מורות ועל ציונים,

אני לא אקנה יותר מלא עטים מגניבים ודברים יפים לתחילת שנה..משום מה בגיל 18 זה הדבר שהכי מעציב אותי..

אהבתי כל כך  לקנות את היומנים,הקלסרים וכל השטויות האלה ששמים בקלמר.

אני חושבת שאני אתגעגע לבית ספר.

זה לא בגלל המבחנים זה בגלל האווירה..

זה משמח..ללא ספק היה לי כיף לקום בבוקר ולחשוב..למה אני צריכה ללמוד? לכלום.

(בלי קשר..חיכה לי היום ג'וק ענקי בחדר של אח שלי שהתעוררתי אז לא יכולתי לחשוב על שום דבר,פשוט צרחתי..)

אבל זה גם עצוב שתקופה כזאת ארוכה בחיים נגמרה ושאם פספסתי בדרך כל מיני חוויות של בית ספר אז אי אפשר לחזור אחורה..

וזה מצחיק אותי,הכל מתחיל מהיסודי...

הילדה שאני שומרת עליה בבייביסיטר נתנה לי להסתכל אתמול על התעודה שלה- הכל היה טוב מאוד רק במתמטיקה כתוב לה טוב שבתרגום לציון זה אומר בין 76-85 משהו כזה ומה שהצחיק אותי שאני מסתכלת לה על התעודה ואומרת לה-"כל הכבוד הילי".. אבל מה שבעצם בא לי להגיד לה: זה למרות שאת נהנת בבית ספר עם החברות שלך ואת אוהבת מדעים והכל..אם יש לך טוב במתמטיקה בכיתה ד' את תסבלי לכל החיים אז פשוט תפרשי..

כי תראו אותי לאן אני הגעתי מטוב במתמטיקה לזה שאני שמחה לסיים שלוש יחידות לימוד עם ציון עובר בקושי! הידד!

ולמרות הכל, אני מקווה בשבילה שהיא תמשיך להנות,ללמוד ולהצליח כי כשמגיע הסוף..תמיד רוצים פתאום שזה לא ייגמר לעולם.

עוד מצפים לי שני מועדי ב'..אבל זה סוג של מבחנים שלא מחשיבים אותם..כי זה סתם ואני לא באמת לומדת אליהם..

בקיצור, תחושה מוזרה..לסיים בית ספר.

בנוסף לזה, עוד שנייה חברות ממש טובות שלי מתגייסות וזה לא נקלט..כמו שאני תמיד מבקשת..אי אפשר לעצור את הזמן? בבקשה.

רק לרגע, לשבת,לקחת אוויר,לקלוט את החיים ואז להמשיך?

לא מאמינה, לא קולטת, הכל כל כך מוזר.

ותודה לכולם על התגובות החמות לגבי הפוסט הקודם..שמחתי לקבל מחמאות על הלבוש שלי ושל חברותיי ועל ההשקעה!!!

לי זה בהחלט עושה הרגשה נפלאה לקרוא את כל התגובות שלכם אז תודה!  

הקאפייקס האלוהי שאכלתי הבוקר..שתהיה לכולנו שבת שלום!