אני קוראת עכשיו ספר קצת פילוסופי קוראים לו-"על הדברים החשובים באמת"..
הסופר חוקר בעצם שלושה סיפורים-פו הדוב, הנסיך הקטן ואליס בארץ הפלאות..
בקריאה אחת שהייתי קטנה קראתי את שלושת הספרים האלה אבל מי חשב להתעמק בהם כל כך ולגלות שפו הדוב האליל שלי בתור ילדה קטנה הוא בעצם גאון?
בינתיים קראתי את החלק על פו הדוב שהוא בעיני היה שנון ומצחיק יותר מאשר החלק על אליס בארץ הפלאות..
ובתוך הפרק הזה עלתה השאלה-מה גורם לנו אושר?
אז נשים שעוד לא עברו לידה אמרו כל מיני דברים כמו- (דוגמאות מתוך הספר)
צניחה חופשית
התקבלתי ללימודים
הכרתי את עצמי..
שקיעת השמש בקופיפי
הכרתי את חבר שלי
הנשיקה הראשונה
סיימתי קורס קצינות
ועוד כל מיני דברים כאלה..
אז אחרי שקראתי את זה חשבתי בעצם מה גרם לי אושר? למרות שעוד לא עברתי לידה ואין לי ילדים.
לדעתי, הרגע המאושר שלי בחיים היה בינתיים שעברתי טסט אחרי הרבה הרבה כישלונות הייתי באמת מאושרת שעברתי טסט ושהצלחתי סוף סוף לגבור את המכשול.
ועוד רגע מאושר בחיי, זה היום בעצם.
כי סיימתי 12 שנות לימוד..לא בהצטיינות אבל לפחות סיימתי.
12 שנים של בכי,לימודים,מורות מעצבנות,כיתות חדשות, חברים,הפסקות,מבחנים,לחץ וזהו, נגמר.
אני צריכה כרגע לקבל סטירה קטנה כדי להבין שזה באמת נגמר ושכולם כבר מתגיסיים סביבי ואין יותר מבחנים..
אז לסיום הפוסט- מה גורם לכם אושר? או מה היה הרגע המאושר בחיים שלכם? 
ממליצה בחום לקרוא את הספר לאוהבי פילוסופיה ופרויד שמוזכר שם הרבה! 
