"את הדברים החשובים באמת איש לא יכול ללמד אותנו-עלינו ללמוד לבד".

היום הייתי אמורה להתגייס..

אבל בגלל מה שקרה עם סבא שלי לפני חצי שנה החלטתי לכתוב לצבא מכתב שאני מעדיפה לדחות את הגיוס שלי ולמרות שלרוב המכתבים של הצבא אני מקבלת תשובה שלילית, הפעם הם דווקא היו נחמדים וכתבו לי כן, את יכולה לדחות את הגיוס..

אז מ14 ביולי זה הפך להיות ה-14 באוקטובר והייתי מאושרת! (אם כבר דיברנו על אושר בפוסט הקודם..)

אומנם תמיד יש את המעודדים שאומרים-יאלה תתגייסי מוקדם ותשתחררי מוקדם הכי כיף! אבל לא בא לי...

אני שמחה מהחופש שלי עכשיו.. עד שאני אטוס בסוף החודש כנראה החופש שלי עובר ברביצה על הספה והרבה הרבה תוכן מטומטם בטלוויזיה אבל לא אכפת לי.

אני בעד למחוק את המוח שלי מכל מה שהכנסתי בו 12 שנים ושיישאר רייקני ומלא בחומרים מפגרים..

השבוע, מתגייסות לי שתי חברות וגם היום אלה ביננו שלא דחו את הגיוס התגייסו ואני רואה בפייסבוק את כל התמונות בבקום..

ואני פשוט לא קולטת את העובדה שלפני שבועיים כולנו היינו בנשף ונהנו ושמחנו מהסוף...

והיום,אנשים מתגייסים!!!

אז אני שמחה שאני כאן..(מקווה שגם אתם..)

כי ב14 באוקטובר אני באמת אתגייס וכבר אין לי לאן לברוח או להמציא עוד תירוץ..

חוץ מזה שהשירות שלי כל כך לא חשוב שאני יכולה גם לדחות את הגיוס שלי למרץ.

מה אני כבר אהיה? פקידה מטומטמת, בנשקייה? בטוח לא מה שרציתי שזה משקית ת"ש!!!

אני רוצה משקית ת"ש, אני רוצה משקית ת"ש.. תשובת צה"ל? תמשיכי לרצות, זה לא יקרה.

אז כן, אני באה לצבא עם מחשבה אחת-צה"ל אתם מפגרים ואני שונאת אותכם! כי לא נתתם לי את התפקיד שרציתי ואני גם לא אקבל אותו..

בסדר,אני אשלח פקסים,אני אכתוב ואכתוב ואחפור אבל אני לא אקבל משקית ת"ש אז המאמץ משנה? לא.

בנימה זאת, אני אתחיל את שבוע החזרות שלי,

ביום חמישי ההופעה האחרונה בבלט..אני קצת מתרגשת לא מעניין ההופעה אלא מכל הקטע שנפרדים ממני לתמיד.

הבלט זה באמת היה הבית השני שלי בכל ראשון ורביעי במשך 14 שנים ואני לא מאמינה שאני עוזבת..

כמה עצוב שהפרידה היא רק ממני כי הצלע השנייה בבלט כבר מתגייסת השבוע והיא לא תהיה בהופעה..

 שבוע טוב!