"את הדברים החשובים באמת איש לא יכול ללמד אותנו-עלינו ללמוד לבד".

"אם לפני שנתיים הייתם אומרים לי שאני אעמוד במחנה קרן חור ברמת הגולן ואגזור חוגר

אז כנראה שלא הייתי מאמינה...

אבל צה"ל שמהתחלה לא הלך לנו כל כך החליט ששם אני אשרת והיום אני גאה להשתחרר פה.

שמחה על כל החויות שעברתי לטוב ולרע

ועל כל החברים שהכרתי.

אז נראה לי שהגיע הזמן שלי להפרד..."

זה כמה מילים שכתבתי בתמונת שחרור שלי בפייסבוק.

אז יום שלישי- 10.11.15 הערתי את כל המשפחה בשבע בבוקר ונסענו לרמת הגולן..

החזרתי את הקיטבק למקום אליו הוא שייך,

טופס טיולים,

פריסה עם כל החברים ומפקדים שבחרו לא להיות ביום השחרור שלי בבסיס..,

והרגע שחיכיתי לו במשך שנתיים לגזור את החוגר!!

אין לי ספק שזאת תקופה שאני אזכור לכל החיים.

התבגרתי, למדתי, הכרתי אנשים טובים ופחות טובים, עברתי רגעים של בכי,שמחה וצחוק.

היום, אני רק זוכרת את הרגעים הטובים ומקווה שהם ישארו איתי לכל החיים.

אני מסכמת תקופה של שנתיים בטיול קטן בחו"ל עם חברות ביום שני ואחריו החיים האמיתיים מתחילים.

תודה לך צה"ל.. הסיפור שלנו נגמר