"את הדברים החשובים באמת איש לא יכול ללמד אותנו-עלינו ללמוד לבד".

עוד שישה ימים אח שלי מתגייס..
בעיקרון, הוא כבר היה אמור להתגייס ממזמן אבל הוא החליט ללמוד טכנולוגיה איזה שנתיים ולדחות את השירות הצבאי בכיף שלו..
אז פתאום, מתחילים כל האירגונים ואני מתחילה להתרגש יותר ממנו.
שבוע אחד אח שלי לא היה כאן כי הוא טס לחו"ל עם כמה חברים לחגוג לפני הגיוס והרגשתי שהבית שקט ושכל האחריות מוטלת עלי.

(כי מי עוד נשאר? )
מצד אחד, אני ועמית יכולים לריב עשרים פעם ביום ולהגיד אחד לשני-אני שונאת אותך!

אבל מצד שני, אני ועמית כל החיים במין קשר מיוחד כזה שאין להרבה אחים- מרגישים שותפים לחדרים וגם שותפים לחיים.
אני פחות אוהבת את עמית שהוא נהיה האח המגונן..שדואג לי כל שנייה אבל אני אוהבת אותו כי הוא אח שלי והוא נשמה טהורה.
ועכשיו, הצבא יקח לי אותו..

ואני אשאר בת יחידה, בבית רייקני בשעות היום כי אמא ואבא בעבודה..
אני ילדה שיותר מחוברת לאמא ומספרת לה על היום שלי ולא לאבא..אבל אבא הוא זה שנמצא רוב הזמן בבית אז אני אצטרך להתרגל כנראה לדבר גם עם אבא לפעמים כי אחרת יהיה כאן שקט מדי, פשוט שקט.
הגיוס הקרב של עמית..רק גורם לי לחשוב שב-14 ביולי גם אני הייתי אמורה להפרד מהכל וללכת לצבא אבל דחיתי את הגיוס בעקבות מה שקרה עם סבא שלי.
אני שמחה על הדחייה הזאתי ..כי יהיה לי זמן לעצמי, זמן של שקט ואז אני אבוא לצבא רגועה ומוכנה יותר.
וזה לא, שהתפקיד שלי בצבא הולך לתרום כל כך למדינה אז זה לא כזה משנה מתי אני אתגייס..ואל תשאלו מה התפקיד שלי.
כי אין לי תפקיד!!!! 

אז מה שנותר לי, זה ללוות את אח שלי לבקו"ם, להפרד ממנו ולחשוב כמה חודשים קדימה לאוקטובר שגם אני אהיה שם, אעלה על האוטובוס הזה ואסע לאנשהו..בדרך לתקופה חדשה..

ועד הצבא, בינתיים סיימתי עם סוציולוגיה היום!! עוד הישג קטן ומבחן שירד מהרשימה הארוכה..

ובעיקר, אני משתדלת לבלות, להכיר אנשים חדשים ולצחוק.

וגם לצלם אוכל! כי אוכל זה הדבר הכי פוטוגני שיש!

תראו מה השעה- 23:04 ..

השעה היחידה ביום שאני סוגרת את הספרים, לוקחת נשימה ומתכוננת ללכת לישון ולהתעורר מחר לעוד יום חדש שרצוף בלימודים וכיף.

טוב האמת, שהיום התנגדתי קצת ללמוד כי הראש לא יכול להכיל ביום אחד כל כך הרבה חומר- לפני שנייה סיימתי עם מתמטיקה, אחרי יום פסיכולוגיה, אחרי יומיים מצפים ממני להכניס למוח המסכן שלי חומר חדש בספרות ואז סוציולוגיה והרשימה לא נגמרת.

ובכל זאת, אני לא מספיקה לעדכן..כי יש כל כך הרבה דברים!!

אם שאלתם או תהיתם-אז הבגרות במתמטיקה הלכה לי זוועה, אבל נו טוב, מה ציפיתי? שיהיה מיליון דולר? לא.
אבל הנחמה היא שאיזה כיף-לכל הארץ הלך גרוע..איזה יופי.
למרות שאני בשלוש יחידות ואין לי זכות דיבור-גם הבגרות שלנו הייתה מאתגרת וקשה! כן,כן! אפילו החכמים שביננו העיזו להגיד שהיה להם קשה!

משרד החינוך היקר, אני רוצה לראות מישהו אחד מכם שמצליח לפתור לי מבחן של חמש יחידות במלואו!! אחד!!!

שחשבתי שכבר סיימתי עם מתמטיקה ורציתי להתחיל את החגיגות..הבנתי, שזה אף פעם לא נגמר וזה ילווה אותי כנראה עד שיהיה לי ציון נורמלי במתמטיקה עד שזה יקרה, אני חייבת להיות אופטימית יותר בעניין הזה.

זאת התקופה הלחוצה ביותר שאני חווה בכל השנים שהיו לי בתיכון-הכל כל כך צמוד אחד לשני, בין כל מבחן למבחן יש יום-יומיים לנשום ואם כל זה גם רוצים להספיק-לנוח,לבלות,לנשום!

כל מורה מצפה ממך להיות הכי טווב- ברור, שאני יכולה לקבל ציונים גבוהים יותר מורות יקרות אבל שמתם לב ללוח מבחנים??

ובזמן, שאני מנסה להצליח בכל הבגרויות, בבלט המורה שלי מתחילה להיות לחוצה מזה שעוד חודש יש הופעה ועל מי היא תוציא את העצבים? על דנה היקרה-דנה, שהייתה איתה מגיל 4 ובחיים לא עברה לסטודיו אחר למרות שבתוך תוכי היא עיצבנה אותי שוב ושוב!

זה קשה להיות נתון גם ללחץ של הלימודים, גם לבלט ולרצות להצליח בהכל ולהגיע לכל השיעורים,תיגבורים,חזרות..

שיגמר כבר,שיגמר.
ואם כל זה האירוע החשוב מכל מתקרב-נשף!! ואין לי שמלה עדיין, ונעלייםםם ואין לי כלום! וזה נשףף-הערב הכי זוהר שחיכיתי לו מכיתה א'. (אני כזאת פאתטית!! )

אבל תודו שכל הסרטים האמרקאים האלה שאני רואה מגיל 5 עושים חשק לנשף סיום עם שמלות והכל..

 ולמרות המבחנים והלחץ... שיהיה לנו סופ"ש רגוע!