"את הדברים החשובים באמת איש לא יכול ללמד אותנו-עלינו ללמוד לבד".

לתאר במילים? לא אפשרי..

חיכיתי וחיכיתי ובסוף בערב אחד זה נגמר- אירגונים של שעות,צילומים,לימוזינה שהייתה מעאפנה..(אבל הגשמתי חלום..), ריקודים וריקודים אל תוך הלילה..ועכשיו מה אני עושה? מנסה ללמוד לבגרות בהיסטוריה עוד יומיים אחרי חמש שעות שינה והתרגשות קלילה מהנשף..

היה מדהים..אני רוצה לזכור את הרגעים האלה לכל החיים כי נהנתי המון והיה פשוט מושלם.
קצת תמונות ושיהיו לי את התמונות היפות אני אעלה..

אז שיהיה לי בהצלחה..מקווה שאיכשהו אני אצליח ללמוד..שבוע טוב!

זהו, אתמול 12 שנות לימוד הגיעו לסיומן..

אתמול בערב זה נגמר,הייתה מסיבת סיום שמסכמת את כל השנים האלה בבית ספר..

שנים שאי אפשר בכלל לתאר אותן במילים.. מלאים ברגעים של צחוק ושל כעס, של משברים ושל רגעים משמחים.

בשיר האחרון שכולם עלו לשיר את השיר-"זה מה שנשאר רק כמה רגעים..".. הייתי ממש מול הירח שהיה מדהים אתמול אז פשוט הסתכלתי עליו וחשבתי על סבא שלי.
חשבתי שאולי הוא שם בשמיים, מסתכל עלי מסיימת יב' והתחלתי לדמוע.. אבל עצרתי את הדמעות שם על הבמה והמשכתי לשיר אל הירח..

לא עשיתי יותר מדי במסיבת סיום, אף פעם לא הייתי מהאנשים האלה שמתלבטים ועושים הכל אבל רקדתי ובאמת שהיה כיף!

אני אוהבת להופיע לא משנה מה אני עושה על הבמה..העיקר לשמוע את המחיאות כפיים ולהתרגש.
אי אפשר להגיד שבאמת סיימנו..כי עוד יומיים יש לי בגרות בפסיכולוגיה והכל ייגמר רק עוד שבועיים בערך.

אבל ההרגשה של הסיום כן משמחת אבל במקום מסוים גם עצובה.. יש לי חברות שאני מכירה אותן באמת 12 שנים ויש כאלה שהכרתי רק בחטיבה אבל הן עדיין חברות טובות שלי ופתאום לחשוב שקשרים יעלמו להם כי כולם הולכים לצבא ולא יצא יותר לראות את כולם..זה עצוב.

אז זה רק הסוף וזה בעצם לא נגמר כמו שאמרתי...בקיצור, שיהיה לי בהצלחה!