|
| 11/2009
חטטנות
עשיתי קצת ניקיון בבלוג, אחרי שמורה שלי מצאה אותו וקראה בשקיקה, ואח"כ סיפרה לי על זה ואמרה שאני צריכה לשים לב מה אני כותבת באינטרנט. וסיפרה לי על הבת שלה שהיא עלתה גם על הבלוג שלה ועקבה אחריו באדיקות.
עשיתי טעות מטופשת, אני לא מסתירה את הזהות שלי ובכל זאת כותבת מה שבאלי לראש. היום פחות מפעם, אבל את הדפים הישנים אפשר היה למצוא באותה קלות כמו את החדשים. (לפני שהפכתי אותם לטיוטות)
אני אצטרך להתחיל לצנזר יותר וחבל לי. כן, אני מפרסמת את הדברים באינטרנט, וכן אני לא מסתתרת מאחורי בלוג סתום, ואיך אני יכולה לקבוע מי יהיו הקוראים שלי ומי לא? ובכל זאת, למה לחטט? אם מורה נתקלת בבלוג של תלמיד שלה זה לא מן הראוי שהיא תפלוט גיחוך מבוכה קטן, תדחיק לאחורי ראשה את מה שהיא קראה ולא תבקר בבלוג יותר לעולם?
למה אין איזה מנגנון פלאי שמרחיק קוראים לא רצויים, אבל משאיר את הבלוג פתוח לקוראים שאני לא מכירה?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
