וואו !

לא ההיתי פה מיולי 11 !

אז .. עדכון קצר , וכמו שאני מכירה את עצמי עשרים שנה , חיה עם עצמי , זה לא באמת יהיה קצר .

בפעם האחרונה שעידכנתי , סיימתי שנת שירות , נגיליתי שקקה-מיקא בגד בי וסבא מת .

עברתי מאז המון , התגיסתי לצבא , עברתי קורס, הכרתי אנשים , התגברתי על מכשולים , בכיתי , צחקתי, למדתי, שגיתי, צעקתי, כעסתי,ברחתי, חזרתי אבל למדתי . נשארתי , נלחמתי . ולא ויתרתי.

כרגע אני חיילת , מורה חיילת בגרעין נחל באחת מהערים במרכז הארץ.

אני עובדת עם ילדי רווחה ...

בשנה הראשונה שלי בצבא עברתי המון , נתחיל בטירונות...

התגייסתי בספט 11 מיד לאחר שנת שירות.

היה כיף , מלמד , חוויתי וכל יום היתה פריקה.

הפריקות היו או בהתקפי צחוק , כן ... גם כשהיה אסור... וגם בכי וצעקות על מפקדת צעצוע.

זכור לי מקרה ממש בבהירות.

השעה היתה שש בבוקר, כל הבנות היו במצב סטלה , ומחלקה שתיים התכוננה לקבלת המפקדת תוך כדי שאנחנו במצב סטלה קיצוני ביותר.

ומי צריכה לקבל את המפקדת ? איך לא עם המרפי הזה . אני .

קיבלתי את המפקדת , כמעט כמו שצריך .

מה לא היה במקום ? החיוך והשיניים החשופות .

המפקדת שלי ככ התעצבנה עליי , שצעקה עליי .. קבלתי אותי כמו שצריך יא צעירה !

ואני , בתגובה שאף אחד לא ציפה לה,

שיניתי את העמידה שלי מהקשב לעימדת של " מי את , ומה נראה לך ? "

ועניתי לה בקול די רם..

" הקשב המפקדת , נו בחייאת , לא נמאס לך שכל בוקר אנחנו מקבלות אותך עם פרצוף תחת ? מה קרה ? קצת חיוך על הבוקר "

היא כבר לא עשתה לנו את מסדר הבוקר. ואף אחת לא נשארה בהקשב.

התחלתי קורס, מורות חיילות בחימ"ש [ נוער וקהילה , ונוער בסיכון ]

היה מדהים . הקורס היה בירושלים באחת מהאכסניות במושב שליד ירושלים.

היו אנשים מדהימים .

נהנתי מכל רגע, חוץ מרגע אחד,

שאמרו לי שיש מצב שאני לא אהיה מורה חיילת עם נוער בסיכון כי אין לי את המראה הדרוש..[ כולם היו ביריוניות שם ] והמראה שלי , לטענתם, לא מתאים ומאוד הגיוני שהם יאכלו אותי לארוחת בוקר.

עברתי למועדוניות , מסלול בדרכ של יסודי, ילדי רווחה.

מ ד ה י ם .

ממש דומה לשנת שירות שלי .

אז בשנה הראשונה שלי שיררתי באזור המרכז , הבנות בדירה היו מקסימות , הכרתי אותן רק כשהגעתי לדירה , בלי שום היכרות לפני-כן. 

שירתתי שם שמונה חודשים בערך.

הכרתי שם את החברה הכי טובה שהיתה לי , שעלייה אני בטח אספר לקראת סיום .

הציעו לי קצונה , רציתי , יצאתי אחוז . והתחרטתי כי ראיתי איך החרא הזה פועל .

הציעו לי משקים.

רציתי מאד, אבל -

היתה איתי במועדונית מישהי שממש לא הסתדרתי איתה [ המון קללות וכינויים !!#$]

שבמועדונית היה לי ממש רע, לא נהנתי ... והילדים ראו את זה .

המפקד קבע איתי שיחה , שההיתי בטוחה שבאותה שיחה אנחנו סוגרים הכול לגבי היציאה לקורס מפקדים.

אבל כמה ימים לפני כן , הכול התפוצץ עם האישה ההיא .

אין קורס משקים , ואף החליטו להעביר אותי עיר , לעיר הנוכיחת שבה אני משרתת כיום.

בעיר ההיא , הכרתי בנות מדהימות ,

הכרתי את החברה הכי טובה שהיתה לי .

הרבה זמן לא נפתחתי ככה בפני מישהי , בכזאת מהירות וחינניות .

לימדנו שלוש פעמים בשבוע באותו בית ספר והיה קליק מיידי .

לצערי , רבנו לפני כחודש , ואיבדתי אותה על שטות , או היא אותי . עדיין לא ברור הקטע הזה .

קצת חבל לי ... אבל בטח נחזור לקשר מתישהו בחיים . אני מקווה , נראה לי . אולי כן , אולי לא .

ימים יגידו.

בכל מקרה .

אני ממש מחכה לאוג 13.

שבו אני משתחררת .

איבדתי ריכוז.

שחכתי מה רציתי להמשיך לכתוב .

בטח אני אזכר עוד מעט .