החיים הם מציאות :)

ראינו איש שלבוש בשחור , מזיע עם כובע שחור ומעיל ארוך ושחור . הסתכלנו מבעד לשיחים וראינו אותו סוחב משהו גדול בתוך שקית אשפה שחורה וגדולה . ממש ניבהלנו לא הבנו מה היה שם אולי גופה? או שאולי זה סתם זבל . כולנו רצנו הביתה בפחד והלכנו לעיניינו . ביום שני ( למחרת ) פגשתי את שני בבוקר והלכנו לבית הספר . " למה את ניראת כזאת מבוהלת ולמה אנחנו ממהרים עוד חצי שעה צילצול " . שאלה אותי שני : " כשנגיע לבית הספר אני אספר לך מה קרה אתמול " כל הדרך היא ניג'סה לי שאני אספר לה . חמש דקות ליפני שהגענו לבית הספר החלטתי לספר לה : " אתמול כשהלכתי מבצפר עם חברה מהכתה המקבילה אז הלכנו וראינו את אורן בדרך אבל לא משנה עכשיו . אחר כך הלכנו הבייתה ואז פתאום ראינו איש עם בגדים שחורים עם כובע צמר ומעיל שחור ארוך ושחור מעור , והוא סחב משהו בשקית אשפה וניראה שזה היה מאוד כבד " שני הסתכלה עליי בפנים של בהלה ענקית . " ממה כאילו את רומזת לי שיש כאן איזה משוגע שיכול לקפוץ כאן מכל מקום ופשוט להרוג ?! " " לא אמרתי את זה , אני לא יודעת מה היה שם . אולי זה היה רק זבל  , המון זבל .. " ניכנסו לבית הספר והיה צילצול . אורן בא אלינו עם אורטל : " למה לקח לכם כל כך הרבה זמן להגיע " . עניתי להם : " כי סיפרתי לה " אורטל הסתכלה בהלם .. " סיפרת לה מה ?! " " מממה ? " אורן הסתכל עליי . " מה מה ? " שאלתי . " מישהו הרשה לך לספר ?! " " מה .. אבלל .. רציתי להזהיר ! " לא ידענו שאורטל ילדה שמעבירה שמועות בכל מקום . ככה שבאו אלינו הרבה ילדים והתחילו לישאול : " ממה צריך להזהיר אותנו . ? " אני הסתכלתי עליהם בהתלבטות מה להגיד להם ? בסוף אמרתי ...