זה כ"כ הרבה .
כ"כ הרבה עברתי ,
כ"כ הרבה כתבתי
כ"כ הרבה השתנתי
כ"כ הרבה למדתי ,
כ"כ הרבה החכמתי
כ"כ הרבה הבנתי
כ"כ הרבה טעיתי
כ"כ הרבה סבלתי
כ"כ הרבה שמחתי
כ"כ הרבה ..
זה מוזר.
אני מאושרת ממני .
זה לימד אותי כלכך הרבה על החיים,
על עצמי ..
אני קוראת פוסטים ונכנסת אליהם,
נזכרת,
כואבת על מה שהרגשתי , מאושרת על מה שהרגשתי
הפלשבקים רצים לי בתוך הראש.
כ"כ הרבה ..
מרשה לעצמי לחייך חיוך אמיתי .
אחרי כ"כ הרבה פוסטים רעים,
מלאי יאווש.
והחזקתי מעמד.
לראות מה עברתי ,
כואב לי,
רע לי ,
טוב לי ,
שמח לי .
כמה שהילדות מדהימה .
זה סתם עושה לי טוב על הלב,
שגם שכולם כבר עזבו,
נשארתי ,
כי זה טוב לי .
ובשבילכם? זה כ"כ שולי .
בסך-הכל בלוג ,
בשבילי,
זה החבר הכי טוב.
המקום שבו החזקתי את עצמי,
שבו נשברתי,
שבו התפרקתי ,
שבו נתתי לעצמי להיות מי שאני .
וכמו שהרבה אמרו ,
לתת לעצמי פן אחר,
לתת לעצמי להיות שונה , אחרת ,
לתת לעצמי להיות מי שאני באותו רגע,
להיות מישהו שהרבה אנשים אחרים בכלל לא ידעו,
בכלל לא הכירו,
בכלל לא חשבו שיש בי .
צדדים שונים כתבו פה ,
אנשים שונים כתבו פה,
ובכל זאת ,
כ"כ הרבה .
כינוי:
פשוט מריה בלי כינוים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
