| 3/2008
פוסט פריקה. חופר במיוחד.
יום שישי.
התחיל נחמד (בצהריים, בדרך לצופים.) עם רוני ויעל.
הלכנו לצופים ופתאום עוצרת את יעל אישה ואומרת לה -
קחי את הטופס טוטו הזה ותביאי אותו לבעלי יוסי בתחנת טוטו.
יעל המפגרת הסכימה. היא הלכה לאיזה תחנת טוטו ואז אמרו לה,
שאין שם שום יוסי. האישה הזאת חיכתה לנו בחוץ ולקחה מיעל את הטופס.
ואז המשכנו ללכת.. ראינו שהיא הסתכלה עלינו ועשתה ליעל פרצוף עצבני xD
חחח. למרות שזה היה החלק הטוב היחידי באותו יום. כי אחר כך,
הגענו לצופים, וכרגיל, היתה פעולה סופר משעממת. |: נמאס כבר מהמדריכה הזאת.
בערב הלכתי לסבא וסבתא שלי. ובארוחה זה היה כבר ממש מעצבן... -
אני פשוט הרגשתי כמו הבובה שם, שדוחפים לה ומחבקים אותה חזק עד שהיא תתפוצץ.
חוצמזה, שסבא וסתא שלי כל הזמן מתחנפים אלי כאילו אני איזה פודל מטומטם.
אני לא סובלת שמתחנפים אלי... |x וכמה פעמים אמרתי את זה? לפחות מיליון.
יום שבת.
אין כל כך מה לספר. אז אני יחפוק על מה שכן היה.
קמתי באחת עשרה, הורדתי את פונץ והלכתי למחשב.
בגלל שלאמא שלי נמאס שאני מכורה למחשב,
היא הציעה שנלך לדודים שלי. בהתחלה אמא ואח שלי הלכו.
אני ואבא שלי נשארנו בבית והלכנו לשם בשלוש כדי לאכול צהריים.
בגלל שהם פתחו שם חדר כושר קטן (שני מכשירים וחצי... חח..)
התחלתי להרים שם משקולת של עשר קילו ולעשות אופניים.
כשחזרנו אמא שלי לא נתנה לי להיכנס לממד כדי שאני לא יגע במחשב.
אז לקחתי עיתון ופתרתי סודוקו. (נראה לי שהתמכרתי מתוך שיעמום.)
אחר כך התגנבתי למחשב והעברתי את הזמן עד הישרדות. זהו.
היום - ראשון.
את שיעור שפה ביזבזנו על לקרוא ספר. (רוץ, ילד רוץ. אגב, ספר יפה.)
אחר כך בשיעור מדעים אני ורוני התפקענו כל השיעור מהמורה..
כי בנוסף לפרצופים המפגרים שלה היא התחילה לעשות גם קולות.
בהפסקה היה איזה ריב קטן בין כמה בנות אבל הסתדר.
אני רק מקווה שזה לא יחזור, כי זה קטע מעצבן ברמות... |:
ובגלל מה שקורה בזמן האחרון החלטתי לכתוב מכתב לאיל.
אווף. הלוואי שהיה לי את האומץ להראות לו אותו. אבל אין לי.
איל,
אני אוהבת אותך כמו שאתה ואני כל כך לא רוצה שתשתנה.
אל תנסה להיות יותר מקובל או הכי טוב, כדי שאני ירגיש בסדר.
ממש לא אכפת לי מה אחרים חושבים, כי אני אוהבת אותך.
אבל מה שכן אכפת לי - זה שאחרים ישתנו בגללי,
או בגלל משהו שקשור אלי או כדי שאני ירגיש יותר בנוח.
זה כל כך מעצבן אותי שאנשים מסתובבים בתחפושת,
במקום להיות הם עצמם רק בשיבילי או בשביל כל אחד אחר.
אפילו אל תנסה ללדבר איתי בכוח על דברים שלא אכפת לך מהם,
ואני יודעת ממה אכפת לך וממה לא..
תעשה מה שאתה רוצה, אעבל לא בשביל שלי יהיה יותר טוב,
כי לי כבר טוב איתך ולא אכפת לי איך צוחקים עלי אחר כך.
אני אוהב את מי שבא לי, מתי שבא לי, כמה שבא לי.
אגב,
חודש חדש (:
מקווה שהו יהיה יותר טוב.
אוקיי. עכשיו אני מרגישה יותר טוב.
תגובות בבקשה - והרבה.
שי.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
