סוף סוף הצלחתי להכיר עוד אנשים.
הצלחתי לצאת מהבועה המעפנה הזאתי שלי,
נפגשתי לפני שבוע עם ידידים וחברות ביום הולדת לידיד שלי.
יום לפני נפגשנו אני, הוא וחברה על פיצה בתחנת אוטובוס.
היה מצחיק.
הוא ניסה ללמד אותנו לתקוע גרעפסים כמו גדולות, אמרתי ניסה - זה לא אומר שהוא הצליח.
הוא בטעות הרביץ לכלב שלו מספר פעמים, והחלטנו להמציא תירוצים מה קורה אם אנשים שאנחנו מכירים עוברים ורואים את הקופסאת פיצה בפח ואת הקולה אצלנו.
הוא ניסה ללמד אותנו סיוולק ואנחנו נתנו לו טיפים ל'איך להתחיל עם בחורה'
דיברנו קצת על כיתה י' ועל איזה מגמה כדאי ללכת, כי אישית, אני כבר מבולבלת.
אני מחליפה לגמרי את המקצועות שרציתי בהתחלה, המקצועות שרציתי אחרי זה והמקצועות שרציתי אחרי זה.
נקווה שאני אהנה ויהיה לי טוב.
עוד שבועיים אני עוברת מבחן במתמטיקה הקובע אם אני אהיה ב-5 יחידות מתמטיקה או לא. למדתי קצת עד עכשיו.
דווקא בזמן האחרון, כשהחלטתי להתחיל ללמוד כמו בן אדם, התחילו היציאות והתחיל להיות מעניין.
פתאום כל ערב יוצאים עד 4 בבוקר, [רק שתהיו מעודכנים, עד סוף כיתה ט' זה היה 1 בלילה כי אבא ואימא לא הרשו יותר]
ובהמשך לפוסט הקודם, חידשתי קשרים מעט.
בחזרה לשבוע שעבר, יצאנו לאיזה פארק נטוש, הביאו שתייה [לא חריפה, אנחנו לא כאלה, קולה, נסטי, מיץ ענבים וכאלה...חננות], פיצוחים ונחשי גומי.
כמובן שחצי מהם ביישנים וכשואמרים להם לשחק Never הם ישר מסמיקים ואומרים שאין להם רעיונות.
עד שגייסנו 8 אנשים למשחק, [6 בנים ואני וחברה שלי] זה לא הלך טוב, בניגוד לסטיגמה - בנות מדברות הרבה, הבנים לא הפסיקו לדבר.
אני הגעתי ל-2 אצבעות, היו 2 ילדים שהגיעו ל-5 ועשו חובה מטומטמת.
היו עוד איזה 2 ילדים שהגיעו ל-4 אצבעות ועוד 3 ילדים שהגיעו ל-3 אצבעות.
החובה הייתה להחזיק בקבוק ולהסתובב 30 סיבובים במקום. נכון, זה נשמע מטומטם ולא קשה, אבל נסו אתם.
הילד עמד לשנייה ואז עף אחורה ונתקע בעמוד. זה היה קורע והכול הוסרט ב-3 פלאפונים. מ-ת-ו-ע-ד.
עשינו קצת מתיחות טלפוניות על 144, דיברנו קצת וצחקנו קצת.
כולם פרשו מוקדם, ב-12 ורבע נשארנו רק אני וחברה שלי, אז עלינו לתחנת אוטובוס והחלטנו להתקשר לחבר שלה, שכל יום הוא יוצא עם חברים שלו, מעשן ומשתכר תחת, אז תפקידם היה לשעשע אותנו.
הם היו בדרך לים, הכרחתי אותו לצעוק "אני אוהבת אותך" לחברה שלו, והיאידיוט צעק 6 פעמים. ולא סתם צעק, צרח.
וחברים שלו מאחורה "גם אנחנו אוהבים אותה!" ואחרי זה אתם שומעים ילד אחר "מי זאת?"
הם שכחו ילד אחד בתחנת אוטובוס לים, והרימו להם פלאפונים.
הם עשו שחיות בעירום ופרצו לסוכת מציל. בואו נגיד שבניגוד אלינו, להם היה מה לעשות.
היינו צריכות לפרוש ב-1 ורבע כי היה ממש משעמם אבל עשינו שיחת ועידה.
אז הצלחתי להכיר אנשים חדשים, מחוץ לעיר.
בשבוע הבא אני נוסעת לעיר הנוער ואנחנו נפגשים עם כולם, אני אצפה בכולם משתכרים ומתפגרים. נופלים מנדנדות, מספרים בדיחות גרועות, מתפשטים ורצים ברחוב ומתרצים שגנבו להם את הבגדים בבריכה, נתקעים בעמודים ורודפים אחרי חזירי בר, דמיוניים ואמיתיים.
כיף אדיר הולך להיות שם. :)
בינתיים אני אצטרך לסמן לי מטרות חדשות, וללמוד למתמטיקה.
תאחלו לי בהצלחה, אני אעדכן בערך אחרי המבחן או אחרי עיר הנוער.
לילה טוב!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
