פרק 8
"שיט פאק ! רק לא עכשיו.. זה לא קורה לי" חשבתי בקול.
"מה קרה?"מרי שאלה אותי.
"תיראי" נתתי לה לראות את המכתב.
"נוו .. מה את עושה פה?!?! לכי כבר"
"אבל מה אני יגיד לאסי?"
"אל תדאגי אני ידאג לזה"
"תודה מרי..!" הבאתי לה חיבוק חזק של הרבה תודה ונתתי לה נשיקה באתי לצאת
"ילדה תישבי המטוס ממריא" פנתה איזה דיילת.
"אבל אני צריכה ללכת אני רוצה לרדת מהמטוס"
"מצטערת המטוס ממריא "
פיתאום הושמעו המנועים של המטוס היא הושיבה אותי במקום פנוי והלכה.
הסתכלתי בחלון.. ראיתי את טום שרץ בדיוק לכיוון המטוס הוא הסתכל עליי
זלגה לו דימעה מהעין, גם לי זלגה דימעה.. ולחשתי עם השפתיים "אני אוהבת אותך מצטערת"
בכיתי בכיתי עד שנירדמתי..
הגענו לארץ ...הנסיעה עברה לי כמו נצח..
הגעתי לבית ניכנסתי לחדר ולא יצאתי מישם עד הערב שהלכתי להתקלח וחזרתי בחזרה למיטה...
"תבלי מה קורה לך?" זאת הייתה אמא שלי
"אמא כלום לא קורה תעזבי אותי בשקט"
היא שתקה והלכה.. וחזרתי למיטה..
בינתיים עם טום וביל:
"טום תיצא מהדיכאון" ביל אמר לו.
"אני לא יכול אתה מבין שהיא הלכה ..?!? עכשיו הכל אבוד... "
"היא אמרה לך שהיא אוהבת אותך אז זה אומר שהיא סלחה לך"
"אם סלחה לי אז למה היא נסעה?"
"תיראה אני לא יכול לענות לך אז במקום לאכול את עצמך בשאלות אולי תתקשר אלייה?!"ביל הציע.
"פאק אין לי את הטלפון שלה"
"היא התקשרה מהפלאפון שלך לאמא שלה לא?!?"
"אהה נכון.. אני יחפש בשיחות אחרונות"
הוא בדק הוא מצא את המספר ולחץ סנד
"הלוו"אמא שלי.
הלוו אפשר את תבל?"טום ביקש.
"כן.. רק שנייה"אמא השיבה לו.
"תבל.. תבלי.. תרימי את הטלפון" אמא צעקה לי.
"בסדר"..
"הלו.."
"תבל?"
"טום?"
"כן .. "
"טומי אני מצטערת זה היא לא נתנה לי לרדת אני רציתי לחזור להישאר איתך"
"מאמי אז עכשיו את מאמינה לי ..? שאני לא שיקרתי לך?"
"כן.. אני אוהבת אותך.."
" אני גם אוהב אותך נסיכה שלי ואני מתגעגע אלייך"
"גם אני מתגעגעת אלייך"
"אז מה איתך יפה שלי?"
"איתי..עכשיוו מצויין אחרי שדיברתי איתך וחוץ מזה מאיפה יש לך את המספר שלי?"
"אהה.. זה נישאר בטלפון ממתי שהתקשרת לאמא שלך"
"אהה הבנתי..טומי אני צריכה לנתק כבר 2 בלילה ומחר יש לי ללכת ללשכת גיוס קיבלתי צו ראשון"
"טוב מאמי.. אני יתקשר אלייך מחר."
"ביי אוהבת אותך הכי בעולם"
"גם אני"
ניתקתי את הטלפון והלכתי לישון..
מאותו זמן שחזרתי לארץ עברו 3 חודשים וטום לא פיספס אף יום והתקשר אליי כל יום...
"תבל ...? את חייבת לשמוע מה שמעתי מעדן?" מרי קראה לי.
"מה שמעת מהדפוקה הזאת? אני שונאת אותה היא חושבת שהיא מעניינת את כולם אבל היא לא.
"את יודעת שהיא אוהבת את טוקיו הוטל והיא כנראה שמעה שהם באים לארץ" מרי אמרה לי.
"מה?!? אם כבר טום היה אומר לי"
"טוב תיראי אני עברתי ליד עדן והחבורה שלה ושמעתי את עדן אומרת להם ותחרפנת מיזה שטוקיו הוטל באים להופעה בארץ עוד שבוע"
"גם הופעה ??! וגם עוד שבועע?!?! איך זה שאני לא יודעת את זה ועוד אני החברה של הגיטריסט"
היא צחקה והוסיפה" טוב אני ניראלי מתי שעדן תגלה שאת חברה של טום קאוליץ האליל שלה היא תתחרפן"
צחקנו ביחד "מה כל כך מצחיק?"עדן נידחפה.
"מה אכפת לך מה את נידחפת בכלל?" יצאתי עלייה.
"תשתקי יזונה לא דיברתי איתך דיברתי עם מרי" עדן אמרה.
"זונה תגידי לאחותך ישרמוטה"החזרתי לה.
"דיי תבל אל תתיחסי אלייה" מרי ניסתה להפריד.
"לא למה מי היא בכלל?"החזרתי לה.
"אל תתיחסי ובואי נילך כבר הבית.."
הלכנו לבית ניכנסו ישבנו אכלנו ציפס ושניצל ועלינו לחדר שלי התחברתי למסן טום היה מחובר..
תבליי: טומיי חיים שליי
טום:הגעת מהבצפר כבר?
תבליי: כן הגעתי עכשיו... תגיד אתם באים לישראל להופעה ואני לא יודעת אל זה??
טום:איך את יודעת?
תבליי: אז אתם כן באים?
טום:כן הודיעו לנו השבוע שהוסיפו לנו הופעה בישראל ואני כמובן לא התנגדתי
תבליי: יייששש.... באיזה יום אתם באים..? אני יחכה לך בשדה תעופה
טום: ביום ראשון.. ולא כמו שבל הופעה אנחנו נישאר בישראל שבועיים.
תבליי: טומיי איזה כיף.. אין לך מושג עד כמה שאני מאושרת עכשיו
טום: גם אני טוב אני צריך ללכת דיוויד קורא לנו לישיבה קטנה.. אוהב אותך!
תבליי:גם אני ביוש מואהה
"יאא אני לא מאמינה שהוא בא"קפצתי מאושר.
"איזה כיף לך תיראי אותו.. ואני יצטרך לחכות עוד קצת בשביל לראות את גיובאני" מרי נהייתה עצובה.
"אל תדאגי אתם בר תיפגשו.. טוב יאללה בואי!"
"מה? לאן?"
"מה לאן? לקנות בגדים אני צריכה להחליף מלתחה" צחקתי
"אה טוב בואי אני גם יקנה לי קצת בגדים הרבה זמן לא עשיתי שופינג"
................................................................................................................................................................................................................
תגיבו.. :-)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סיפור_בהמשכים_טוקיו_הוטל
