ביני לבין האהבה יש משהו מיוחד. משהו מהלב.

משהו שאין אותו לאף אחד אחר, זה רק ביני לבין האהבה.

אהבה ואני זה צמד חמד. לעולם לא תראו אותי בלעדיה.

טוב לי ולאהבה. ממש טוב לנו. הכל מושלם.

פשוט מושלם. האהבה אוהבת אותי כלכך, היא מוכנה לעשות בשבילי הכל!

וכמובן, שגמאני בשבילה. אני כלכך אוהבת את האהבה. אני מוכנה אפילו לשנוא בשבילה.

הקשר הזה נמשך לנצח... בכל יום האהבה אהבה יותר ויותר אותי, ואני אהבתי את האהבה יותר ויותר..

אבל פתאום באה התשוקה. התשוקה החזקה הזאת. היפה, המדהימה, הזרה, החדשה, המיוחדת..

שגרמה לי להתבלבל, לחשוב שניה. רגע, אני באמת אוהבת את האהבה? אולי אני בכלל אוהבת את התשוקה?

הדבר החדש הזה, המוזר אך המוכר, גרם לי להסתחרר, להתבלבל, לתהות, לחשוב..

הדבר החדש הזה היה תחושה חזקה, אולי בגלל שהתרגלתי כבר לאהבה. והיא פתאום הייתה מובנת מאילו.

אוך התשוקה הזאת, כלכך סחררה אותי. שלרגע אפילו חשבתי להיפרד מהאהבה.

הדבר לרגע נראה לי כלכך מתוק, נראה אף כמו חלום, או נוסטלגיה.

התקשרתי מיד לאמת, אמרתי לה שאני צריכה את עזרתה, אמת לא חשבה פעמיים

והתייצבה אצלי תוך דקותיים. סיפרתי לה, עד כמה שאני אוהבת את האהבה, והאהבה היא הדבר הכי מדהים וחשוב

שהיה לי בחיים! אך פתאום התשוקה שפעם הייתה, פתאום חזרה, או לעולם לא נעלמה..

שהיא כבשה אותי, אך לא את האהבה שבי.

האמת אמרה לי, שאני צריכה להקשיב ללב.

שלפעמים הראש מאבד שליטה, ומסתחרר, לפעמים הראש חושב יותר מדי, ואף לא נכון.

והיא גם אמרה לי, שהלב כלל לא חושב. הוא פשוט עושה את מה שהוא מרגיש.

היה לי מאוד קשה להיפרד מהתשוקה, אך הקשבתי ללא.

הוא אמר לי,

שביני לבין האהבה יש משהו מיוחד. משהו מהלב.

משהו שאין אותו לאף אחד אחר, זה רק ביני לבין האהבה.

אהבה ואני זה צמד חמד. לעולם לא תראו אותי בלעדיה.

טוב לי ולאהבה. ממש טוב לנו.

מקווה שקראתם, זהו מסר חשוב. לכל החיים.

3>

בזמן האחרון אני ממש לא במצב טוב.

אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שאני באמת הייתי בדיכאון.

בחיים לא הרגשתי ככה, בחיים לא הייתי בסיטואציה כזאת.

זה מכל מיני סיבות. אני לא אפרט, אולי בפעם אחרת.

מחר ישלי מבחן סופשנה בשירה. האמת שאני די לחוצה.

אני מרגישה מוכנה אבל אני לא מוכנה ב100% וזה קצת מלחיץ.

אני מקווה שילך לי טוב.

אווךך אני שונאת את אמא של אורי!

כזאת מטומטמת!! באמת. בחיים לא ראיתם בנאדם כזה.

טוב נו. שיהיה לי בצלחה.

אין לי מושג מה אני לובשת:\

שיט. טוב,

לילה טוב לכולם(:

זו הפעם הראשונה מיזה שנה שמלה ששבוע עבר לי לאט,

אני מרגישה כאילו יום שישי היה לפני יותר משבועיים!

אני מרגישה שעובר פול זמן בכלום זמן. אבל הזמן עדין ממשיך לטוס. ואי אפשר אפילו לנשום,

יום עובר לי כמו שעה.

אוף אני לא מבינה מה קורה לי בזמן האחרון.

אני כל הזמן מתעצנבת על אנשים.

ואני מאוד עייפה. כבר עברתי את האובר עייפות.

זה כבר מפחיד! לא מפסיקות לכאוב לי העיינים מעייפות.

אני שוכחת הכל אני מתעצנבת על הכל ואומרת דברים שהם לא לעניין..

אוף נו מה קורה?!

אוץ', אורי היה אמור ללוות אותי במבחן סופשנה,

והתאמנו והכל, והלכנו לשיעור אחד של המורה שלי והיא אמרה שלא כדאי לי

כי הוא מעולה כפסנתרן אבל לא כמלווה. והיום אמרתי לו את זה [כמובן לא כמו מה שכתוב פה]

והוא התבאס.. ):

אוף ואני מרגישה ממש לא נעים:\

ממש עוד שניה!!!):

מטרות לחופש:

-עבודהV

-חו"ל(צפון גרמניה)V

-קוקה קולה וילג'V

-אילת-פסטיבל הג'אז

-עוד עבודה(?)

-ימית2000\ממדיון עם החבר'ה

זהו בנתיים.(:

D: