החיים בתוך יומן

פרק3

מאירועי הפרקים הקודמים:

שמך חרוט לי בלב, ואני לעולם לא ישכח אותך.

את הזאת ששימחת אותי כל יום וגרמת לחחי להיות ורודים, את הכל.
כמה שאת תחסרי לי...
אני אוהבת אותך כ"כ הרבה ויאהב לנצח.

שלך,
לילוצ'קע33>

הפרק-

מה לעשות?לאן ללכת?לאן לפנות?עם מי לדבר?עם מי להיות?את מי לחבק?את מי לאהוב?

כל השאלות האלה הדהדו בראשי, הירגשתי כיאילו אני נחצת, חצי אחד אני כועסת וחצי אחד אני עצובה.

זאת הייתה שעת צהריים מוקדמת, ההלוויה שלה התקרבה יותר ויותר.

שמתי מישקפיי שמש כדי שלא יראו את הדמעות ומעיל.

כל ההלוויה הייתי עם הוריה, היתחבקתי עם אמה ובכיתי בלי להפסיק.

כעבור שבוע-

כל הימים האחרונים עברו לבד, בדיכאון עמוק.

רק כמה בנות ניסו לשאול אם אני צריכה עזרה או תמיכה, אבל קרן, קרן רק היסתכל עליי כל הזמן במבט מלא רחמים, הוא אפילו לא בא להגיד מילה.

יום הלימודים נגמר, הלכתי הביתה, וידעתי בידיוק מה לעשות.

הקופסה הייתה כבר מוכנה במגירה התחתונה.

ישבתי על המיטה, הקופסת הכדורים הייתה מולי, רק לבלוע את כולה וזהו, ואני יוכל לעזוב את החיים האלה וללכת להיות עם אלי.

"קדימה לי, תעשי את זה, הרי זה מה שאת רוצה אז יאללה הגיע הזמן, אלי בטח מחכה לך!"הקול הזה צעק בתוכי, לעשות את זה, אבל כ"כ פחדתי, הדמעות כבר זלגו כשפתחתי את הקופסה והוצאתי כדור אחר כדור...בלעתי את הכל...הירגשתי בעננים...סחרחורת...עד שקמתי.

פתחתי את עייני והייתי בבית החולים.

אף אחד לא ישב על הכיסא לחכות שאתעורר, אפילו לא המשפחה שלי, רק על השידה היה ורד אדום וכרטיס:"ללי, החלמה מהירה! אוהב מכל הלב, קרן:]"

האחות נכנסה לחדר וראתה שהיתעוררתי, היא קראה לרופא והוא עשה לי כמה בדיקות וקבע שאני מאושפזת עד מחר.

"סליחה, איפה ההורים שלי?"

"הם היו פה בבוקר ואמרו שיחזרו אחר הצהריים"

"תודה"אמרתי וחייכתי קלות

אז...לקרן באמת אכפת ממני כנראה...

שכבתי במיטה וחשבתי על הכל, על כל מה שעבר עליי בזמן האחרון.

על אלי, קרן, טל...

החלטתי להיתקשר לקרן

"לי!מה התעוררת?!"

"כה, ראיתי את הורד, תודה הוא ממש יפה"

"בקשה"

"אממ...מה איתך ועם טל?"

"אהה..זרקתי אותה, פשוט לא בישבילי"

"אז יש מישהי אחרת?"

"אולי אתמול גיליתי שיש מישהי שמאוד חשובה לי, כנראה יותר ממה שחשבתי"

"ומי היא?"

"אני לא יכול להגיד לך, לא רוצה להכביד עלייך עכשיו"

"נו תגיד זה פסדר זה לא מכביד"

"עזבי עזבי, אני צריך ללכתלארגן משו!ביי!"

"ביי"

מעניין מי זאת...אולי זאת אני?!לא...בטח שלא...הרי איך הוא יתעניין בי?...הינה הרי כרגע הוא נטש אותי בטח לאירגון איזה מסיבה כמו שהוא והחברים שלו תמיד עושים...

איפה היומן שלי עכשיו?פאק הוא בבית...

"מותק שלי!את ערה!מה שלומך?הכל טוב?הבאנו לך אוכל והכל!"אמא שלי באה וחיבקה אותי חזק.

גם אבא שלי ואחיותיי ניכנסו.

"אני לא מאמינה, אחותי בכבודה ובעצמה ניסתה להיתאבד"שי העירה

"שי שתקי כבר!"

"עכשיו,"אמרה אמא שלי ברוגע"את רוצה לספר לנו מה קרה?זה בגלל אלי?"

"די כבר, אני לא רוצה לדבר על זה!"

בערב-

האחות הכניסה אותי למקלחת.

הזרם שטף את גופי, ובאותו הזמן חשבתי על הניסיון התאבדות שלי, אם זה למישהו היה אכפת חוץ מלמשפחה שלי, אם מישהו היה בא לשבעה שלי ולהלוויה וכל זה.אם באמת הייתי יכולה להיות עם אלי עכשיו.

"לי, תצאי בבקשה מהמקלחת"האחות צעקה לי.

"טוב רגע"

סגרתי את המים, היתלבשתי בפיג'מה שלי מ"פאנקי פיש" וחזרתי לחדר שלהפתעתי היה פתאום מסודר עם בלונים בצורת לב, ועוד ערימת בלונים ענקית, ארוחת ערב טעימה מונחת על השולחן וקרן, עומד לבוש בצורה סקסית בימיוחד וזר ורדים בידו.

"מה זה?!??!?!!?"

"בישבילך"הוא חייך את החיוך השובה שלו

"הינה תיראי, על כל בלון כזה יש ברכה ממישהו, תיקראי אחר כך עכשיו את רעבה לא?"

"חחחחחח....כה"

"אוווווקי במנת היום יש לנו אורז לבן, בורקס תפו"א ו...קולה!"

"חחח...יאי!"

אכלנו ולא הפסקנו לדבר.

כשגמרנו לאכול הוא שם מוזיקה

"התואילי לרקוד איתי?"

"בוודאי"

"אז, למה כל זה?"שאלתי אותו וחייכתי

"כדי להראות לך שהחיים יפים, שזה הפסד ענקיי אם לא היית פה, שכ"כ הרבה אנשים אוהבים אותך אם לא שמת לב, ודרך אגב גילי אמרה לי לתת לך את זה."

הוא הושיט לי דף מקופל, פתחתי אותו והיה שם לב ענקי ובתוכו G+L=LOVE 4 EVER

"חחחח...חמודה זאתי"

"את יותר"אני ממש אוהבת כשמחמיאים לי, ואז אני מסמיקה!חחח...

"חיחי, תודה"

"אין על מה, וגם יש עוד סיבה לערב הזה"

"והיא???"

הוא עשה מבט רציני וחייך

"אתמול כשבר היתקשר ואמר לי על מה שקרה לך, אם כל מה שעשית ולא עשית את יודעת שאני ממש אוהב אותך, והירגשתי כיאילו ניתקע לי סכין בלב, כיאילו איבדתי את הדבר הכי חשוב לי בעולם"

"באמת?"

"אל תעצרי אותי.אז...תיתפלאי על הרגשות שלי, בכיתי, הרבה.לא יצאתי מהחדר, לא דיברתי עם אפחד רק שכבתי במיטה, בכיתי וחשבתי עלייך.ולא ידעתי כמה את חשובה לי, וכמה האהבה שלי עלייך גדולה, עד שהבנתי שאני אוהב אותך, מעבר לידידה, אני רוצה שנהיה יותר מזה...את רוצה להיות חברה שלי?"

הייתי בשוק!הוא היסתכל עליי עם העיניים היפות שלו, שנינו רועדים וליבינו מתחיל לפעום במהירות.

"וואו...אמממ....וואו"

"וזה אומר ש....?"

"כן!"

איך?!

אני יודעת שהיא לא כתבה ביומן הפרק אבל הוא בבית שלה...חחח

גייייבו^^

:}}