חיה בבועה |
| 5/2008
לפתע שרר שקט מחריד.
קולות הפיצוצים נעלמו כלא היו.
עשרות פרצופים מוכרים ואהובים
מוטלים לצדי ללא רוח חיים.
אהובת לבי מונחת בזרועות בעלה, בחיבוק נצחי.
מבעד לדמעות עלה בי חיוך קטן.
שמחתי על אהבתם,
שמחתי שהשניים ישארו חבוקים כך לעולם.
בראשי הדהדו קולות אמי,
אמי שתמיד באה ועצרה את החלום הרע.
אבל הפעם אמא לא הגיעה.
כנראה שמהחלום הזה כבר לא אתעורר.
רק אתמול צעקתי על אחותי
על הדבר הכי שטותי ולא משמעותי.
ועל זה אני כל כך כועס על עצמי
ורק על הריב הזה לא מגיע לי לחיות.
רק בשבילך, בקי, נשארתי בחיים.
אילולא הברית שנראתה אז חסרת סיבה,
הייתי נשאר שכוב ביניכם.
הייתי ממשיך להעמיד פני מת
וכמו כל שחקן טוב
הייתי נכנס ככל האפשר לדמות.
בשביל אותה ההבטחה אני חי עד היום
כדי לא לאכזב אותך, אני נשאר עד הרגע האחרון.
את בקשתך היחידה אני מתחייב למלא
עד הסיכוי האחרון, אני לא מוותר.
את אותם ימים בגטו שרדתי לבד
אז עכשיו, אחרי שבעים שנה, את העוני לא אשרוד?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
