אמן, שהשנה הזאת תהיה מוצלחת.מלאה בריגושים, בהתחדשויות, בלמידה, בכייף והנאה.
גדושה בחיוכים, חיבוקים ואפילו נשיקות.
אמן, שהשנה הזאת תהיה מוצלחת.
שהזמן יספיק ולא יחמוק בין האצבעות,
שהאכזבות יהיו מעטות,
ושההשקעה תהיה למטרה טובה.
אמן, שהשנה הזאת תהיה מוצלחת.
אמן שהכול יקרה לטובה,
המזל יאיר פנים.
אמן, שהשנה הזאת תהיה מוצלחת.
שאנצל את המרחב, ואבחן אותו מכל הגבהים.
שאתנועע בחדר ולא אפחד.
אמן, שהשנה הזאת תהיה מוצלחת,
שנשאף לגבוהה, ונשיג.
וכך תהיה שאיפה חדשה.
אמן, שהשנה הזאת תהיה מוצלחת,
שנשמור על עצמינו ונשמר מכל פגע,
שנגמור אותה בשלום ובאופטימיות,
ובפיתיון לשנה הבאה.
אמן, השנה הזאת, תהיה מספקת.
באמת.
____________________________________________________________________
פתאום עולים בי פחדים,
כי אחרי שנה כזאת טובה, אולי מחכה לי נפילה.
אולי מחכה לנו נפילה.
ואם הכיתה לא תהיה טובה, ובמגמה לא אצליח, ובצופים לא אשקיע, ובלימודים לא יהיה זמן.
ולכל דבר אקדיש קצת, וכך זה יראה.
זה מפחיד.
זה כייף.
זה ממלא, נותן הרגשה טובה שאני באמת עושה עם עצמי משהו.
זה מפחיד.
ופתאום להרגיש את הסוף,
ולא לדעת למה לצפות.
תמיד אמרו לי, שהפתעה זה תמיד כייף,
האמת שאני לא מתנסה.
אוח. כמה שזה קקה. אני תמיד מתחרטת.
זה הביטחון.
העצמי.
שתמיד ניראה בשמיים, לפחות ביחס לגבול.
לעצמי.
אבל, אם אני מפחדת להיכנס למעגל ולשחק איזה קטע מזדיין,
לא אקרא לזה מפחדת.
אבל נמנעת.
בהחלט!
אני אלחם. יום אחד זה יגיע.
ביי.