החיים וזה . ^__^

פעם אהבתי, היום אני מרחמת.

כמה שאלות לבןאדם [אם אפשר לקרוא לו ככה] שפעם היה הכל בשבילי, והיום הוא אוויר.

ילד,

איך הגעת למצב שאני ארחם אליך?

כ"כ אהבתי אותך

איך הגעת למצב שאתה מנסה להיות מישהו שאתה לא?

תגיד,

החיוך שלך אמיתי?

אתה באמת מחייך כי אתה שמח, או שגם זו הצגה?

ואיך..

איך ההרגשה לגרום לקרובים אליך לסבול?

איך זה מרגיש לאבד כ"כ הרבה חברים?

איך זה להתיימר להיות מישהו שאתה לא?

נהנת?

נהנת לראות אותי סובלת?

אהבת לראות אותי בוכה?

אתה אוהב לצחוק ולשחק באנשים כאילו היו בובות שלך?

איך זה להיות עם 'החברים' החדשים שלך?

אתה בטוח שהם מקבלים אותך?

אתה בטוח שאתה הולך בדרך הנכונה?

בדרך כזו, שבה הקרובים באמת אליך סובלים

והאלו שאתה חושב שהם חברים שלך, רק צוחקים עליך?

ובכלל,

יש מישהו בעולם הזה שאתה באמת מעריך בגלל מי שהוא,

ולא בגלל מה שהוא נותן לך?

יש מישהו שאתה באמת חושב שאוהב אותך?

מה בעצם אתה מנסה להיות?

כל יום דמות אחרת, לפי מה שדורשים ממך.

ואתה..

אתה באמת אוהב את עצמך?את מי שנהפכת להיות?

 ואת מי שאתה בשביל העולם?

יש לי עוד כ"כ הרבה מה להגיד,

אבל אני אסיים בדבר אחד, שהוא הכי חשוב לי

כמה שאהבתי אותך, אני כבר שכחתי, מרוב אכזבה הפסקתי לאהוב אותך

אני, אני כבר 'התפטרתי' ממך ..

אבל אתה, אתה בחיים לא תוכל 'להפטר' מעצמך,

כי אתה זה מי שאתה, מי שבחרת להיות

מי שתמיד תהיה

עד שמישהו יבוא ויגיד לך הכל, יבוא ויוריד לך את כל האגו

יבוא ויצליח לגרום לך להוריד את הראש כלפי מטה ופשוט להגיד:

סליחה, טעיתי.

תגובות.