החיים וזה . ^__^

זה קשה.

באמת שזה קשה.

קשה להיות כל היום עם החיוך הזה, שמרוח בלי סיבה

'הקמט' הזה שבפנים..

למה אני צריכה לחייך אם לא טוב לי?

למה מצפים ממני כל היום לשמוח, לצחוק?

למה?

גםאני בןאדם. [כן.תתפלאו]

גם לי יש רגשות [!]

גם אני יכולה להיות עצובה לפעמיים

או סתאם להיות בשקט..

ואם אני לא צוחקת, חושבים שאני לא מרגישה טוב

ואם אני שקטה, חושבים שקרה לי משו

אז ל-א !

ממש לא !!

אני כמו כל בןאדם רגיל עם מצבי רוח

נכון, זה מעצבן אותכם

אז תתרחקו.

לפעמיים, הייתי כולכך רוצה לקום בבוקר

ללכת לבצפר בלי בגדים יפים,בלי איפור

בלי כל המסכות,

ואם טוב לי- אז אני אחייך

ואם רע לי- אז אני יהיה בשקט, עצובה

ולא רוצה שיגידו לי מה לעשות

נמאס לי שמצפים ממני להיות מישהו

מישהו, שלפעמים קשה להיות

מישהו, שלפעמים אני לא \: .

יום אחד זה יקרה,

יום אחד אני אלך לבצפר בלי איפור,

פשוטה, כמו שאני

כמו שאני מרגישה

בלי לחשוש מה יגידו

בלי לחשוב מה יקרה

אני פשוט אלך..

יום אחד..

מבטיחה.

תגיבו?[:

שבת שלום 3>

ME.