החיים וזה . ^__^

הי הי D:

מהנשמע ? :]

עכשיו חזרתי מהקניון .

יצאתי מהבית !

קולולווללוו . XD

טוב נו , אני מתלהבת .

אחרי כל המבחנים וזה ,

ובכלל - השבועיים האלה שלא היה זמן לצאת

לזוז , או לנשום :| .

נחמד לצאת להתאוור קצת D:

בקיצווור , הייתי עם חברות .

קניות וכאלה P:

היה ככ מצחיק חח .

מזמן לא צחקתי ככה :O

בכלמקרה , אכלתי גלידה וניראהלי שהתקררתי :|

Dam ^_____^

טוב נו - מחר סופשבוע וזה . :)

ואחרי זה חוזרים לשגרה><'

עם ההוא שוםדבר חדש ,

זתומרת - מדברים , וצוחקים כוווול הזמן חחח

הוא ככ חמווודD:

אבל הוא ניראהלי חסר רגש חח , כאילו ...

כאילו הוא אףפעם לא אהב , כאילו שהוא חושב שכל הנושא של 'אהבה' זה בולשיט .

ארר . ^^'

אני מקווה שזה רק מה שהוא מראה כלפי חוץ , כדי שיחשבו שהוא חזק [רגשית] ושהוא לא באמת ככה X: .

לשון  זה איכס .

פשוט מקצוע מציק , ומיותר .

תופעות לשוניות - WTF ?!#

למי אכפת ?!@

חחחחחח אעאררר . ^^'

טוב חפרתי , וחפרתי סתאם .

נו מה חדש בזה חחח ?

בקיצור ,

שיהיה לכם יוםטוב :]]

אוהבתת 3>

-ME-

אוחח סוףסוף !!

טוב לי . :)

פעם ראשונה , אחרי הההרבה זמן , שטוב לי :]

שימשיך ככה .

Pls ?

^^'

הכל מתחיל להתבהר לי , להסתדר .

העולם מתחיל לחייך אלי ^_^

אין , לא קיימת , הרגשה יותר טוב מזאת .

D:

לימודים .

אעאע כמה שזה מעצבןXD

אבל גם זה מתחיל להסתדר לי , פחות או יותר .

התחלתי להשקיע יותר , ללמוד יותר

להקשיב יותר .

חוץמזה , נרשמתי לקורס באנגלית וזה .

יהיה טוב :]

חייב להיות .^^'

טוב חח . אז מאיפה להתחיל ? D:

הכרנו די ממזמן , אבל רק בזמן האחרון התחלנו לדבר .

הוא ככ חמווווד D:

לאיודעת אם הוא אוהב אותי , או לא

גםאני מבולבלת .

זתומרת , אני לא אוהבתאותו , עוד לא .

אבל אני מרגישה שיש סיכוי שיהיה משו XD

גם אם זה לא הכי ניראה עכשיו .

בכלמקרה , גם אם לא יהיה ,

זה לא נורא ><'

הרווחתי ידיד D: .

 - חחחחח כן זאת אני .

וכן , אני מרגישה טוב .

פשוט החלטתי לשנות גישה .

החלטתי להיות אופטימית .

וזה עוזר , באמת . תנסו . (: -

אז זהו בגדול ,

מקווה שהכל ימשיך להיות ככה

ואפילו ימשיך להשתנות

לטובה , כמובן .

אהאהא ישלי קורס באנגלית עודמעט

אני אלך להתארגן .

יוםטוב שיהיה ,

תחייכו [:

אוהבתת 3>

ME me ME me .. =]]

הי הי הי D:

טוב . אחרי התקופה האחרונה

תקופה קשה מאוד

החלטתי לנסות שוב פעם ,

לנסות שוב לשמוח , לחייך

כי אני לא רגילה לחיות כמו שחייתי החודש הזה

נכשלים , חברות , הורים , בנים  וגם - מוות

ואולי זה נשמע שיטחי , אבל שנמצאים בתוך זה , זה קשה

באמת שזה קשה .

א-ב-ל

זהו .

החלטתי שמספיק לי

די

אני רוצה לחזור לחייך כמו פעם ,

ולצחוק צחוק אמיתי , ולא סתאם - זיוף .

וסתאם , יש לי מצב רוח

אז שינתי עיצוב ^^' .

וכי זה נחמד .

ואני רוצה משו אופטימי יותר .

וזהו .

(:

X     x     X

And Now ...

THE STORY    XD

' פני מלאך ' - פרק 4 :

קפאתי במקום.

המבטים שלנו עדיין היו תקועים, מסביבי היה המון רעש, באלגן, צעקות של אימא שלי , החבר שלה..שניקה את הריצפה..

אבל אני, אני לא זזתי.. לא חשבתי על הכלום.. לא יכלתי לחשוב

הרגשתי כאילו המוח שלי קפא,  כאילו מערכת העצבים שלי לא פעלה, ואפילו דמעות לא היו לי.

יצאתי מההלם רק שאימא שלי החלה לעטוף את הידיים שלי בתחבושות.

איבדתי את תחושת הכאב, שום דבר לא כאב לי פיזית, רק המבט שלו, כאב נפשי.

הלכתי לחדר וישבתי על המיטה, עדיין, עם מבט עצור, בהיתי בפינת החדר .

עדיין שמעתי קולות ורעשים מהסלון, אבל את הקול שלו לא שמעתי. וטוב שכך.

לאחר חצי שעה אימא שלי נכנסה לחדר:

"איך זה קרה??"

-"הם הלכו?"

"תעני לי, איך זה קרה??"

-"אני לא יודעת, תגידי שהם הלכו"

"כן, הם כבר לא פה. הם יבואו בפעם אחרת"

לא עניתי.

"את רוצה להגיד לי מה קרה לך? ממה נדהמת כ"כ?"

-" לא נדהמתי! תעזבי אותי! אני רוצה לישון"

"טוב, אני רוצה שנדבר על זה מחר , שתהיי יותר רגועה . לילה טוב"

-"לילה"

יצאה מהחדר, וכיבתה את האור.

הלילה הזה היה קשה יותר מכל לילה .

לא יכולתי לעצום עין, לא יכולתי להוציא את הדמות שלו מהמחשבות שלי.

פחדתי, פחדתי מהמחשבה שאני אצטרך לראות אותו שוב, ושוב, ושוב...

למה מכל האנשים בעולם אימא שלי הייתה חייבת להתאהב דווקא בניר??

למה???

אחרי כמה שעות ארוכות עלה הבוקר, עשיתי את עצמי ישנה כדי שאימא שלי לא תעיר אותי.

אין לי כוח לדבר איתה על אתמול או ללכת לבית ספר, לראות שוב את אותם אנשים צבועים, שוב את אותם מורים...

נמאס לי.

הכל קרה בבת אחת, הכל.

החיים שלי מתמוטטים לי בין הידיים,

ואין לי מה לעשות נגד זה.

ממ זהו .

תגיבו [:

שבת שלום

אוהבת אתכם ככ 3>

Me#