השיר שלי
אם אני מרגיש עצוב
והכל כבר לא חשוב
רק להיות שוב עם עצמי.
כמו חלום שלא נגמר
ואחלום אותו מחר
להיות שוב עם עצמי.
כי הגעתי לכאן לבד
אני לא צריך פה אף אחד
כי לי תמיד יהיה אותי.
לא לא לא לא
אני אוהב להיות רק עם עצמי
בועט בשמש ממולי
אוהב אוהב תמיד אותי
אני, אני חושב שרק אני
בועט בשמש ממולי.
אפילו אמא לא מבינה
אני שלי ולא שלה
כי אני שייך רק לי
אף אחד כאן לא מוזמן
העולם שלי קטן
יש מקום רק בשבילי
כי הגעתי לכאן לבד
אני לא צריך פה אף אחד
כי לי תמיד יהיה אותי.
לא לא לא לא
אני אוהב להיות רק עם עצמי
בועט בשמש ממולי
אוהב אוהב תמיד אותי
אני, אני חושב שרק אני
בועט בשמש ממולי.
ולא אכפת לי מה תחשבו
תשנאו או תאהבו
כי השיר הזה שלי.
לא לא לא לא
אני אוהב להיות רק עם עצמי
בועט בשמש ממולי
אוהב אוהב תמיד אותי
אני, אני חושב שרק אני
בועט בשמש ממולי
אוהב אוהב תמיד אותי.
אם אני מרגיש עצוב
והכל כבר לא חשוב
אז אשיר את השיר שלי.
עריכה:
טוב אתם לא מבינים איזה יום היה לי היום. אני הכי מאושרת בעווולם~!(:
השלמתי עם חברה שלי שלא דיברתי איתה חודש, וכאילו היינו החברות הכי טובות. הבנתי שאם לא נשלים היום ועכשיו (היום הולדת שלה זה היום) אז יכו ללהיות שלא נשלים בכלל.
ולמרות שאמרתי לה שאני לא מבקשת סליחה, וגם היא לא צריכה לבקש, פשוט אמרתי לך: בואי נשכח כרגע, עכשיו, ממש ברגע זה את כל מה שהיה בעבר, וקנינו (אני ועוד חברה שלי שרבה איתה) בלונים. והיא יצאה החוצה והיא הייתה כל כך בשוק. היא כל כך לא ציפתה.
לא דיברתי איתה איזה חודש, לא אמרתי לה שלום אפילו, ניסיתי שלא להסתכל לה בעיניים. פשוט ניסיתי להימנע מכל מגע וקשר איתה. היא הייתה חסרה לי, אני לא אשקר.
אבל עכשיו השלמנו. גם כאילו, שנה אחרונה בחטיבה, כתה ט', לא יודעת אם ייצא לנו להיות באותו ביצפר שנה הבאה, ונשארו לנו רק עוד 3 חודשים ביחד.
אז כן, הייתי צריכה אומץ,
אבל..
עשיתי את זה
אצימה שכמותי ^^
.
עד כאן,
שלכם,
מאיה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
