טוב, עבר עליי יום... עננננק .
זה התחיל בזה שהלך לי בסדר במבחן באנגלית(: , ונמשך בזה שקיבלתי 90 בהיסטוריה(למרות שהמורה אמרה שהיא ציפתה ממני ליותר), נו באמת! למורות זה אף-פעם לא מספיק. הזכרתי לה שמבחן שעבר קיבלתי 78.... איי רחל פרץ הזאת.. אני מתה עליה.
ואחרי שסיימתי ביצפר, ניסיתי לעשות שיעורים. בוא נגיד שממש לא הצלחתי, סתם כי לא היה לי כוח באמת לשבת לוהשקיע. הפונקציות המטומטמות האלה. נשבר לי מהם. הרי זה לא יעזור לי בחיים ממילא. אז למה ללמוד את זה בכלל? למה לטרוח?? לימודים מחורבנים ><
ואז ב4 יצאתי, וונפגשתי עם נועה בתחנת אוטובוס. פשוט ישבתי בתחנת אוטובוס, בלי שחיכיתי לשום אוטובוס. תאמת? זה מזה כיף. חחח נסו פעם. אתם לא צריכים להיות באטרף של זמן, ולהיות אובססיביים למקום שממנו מגיע האוטובוס. אתם יכולים פשוט לחכות לכם, בלי לשים לב לכל אוטובוס אחד שעובר.
הלכנו למדצ"ים, וקיבלנו חולצות, שאנחנו אמורים להחזיר בעוד שבוע. נו באמת! קיבלנו אותם להתרמה שאנחנו הולכים לעשות בקרוב לפורים.
אחרי זה אני ונועה התחלנו ללכת לעיר (בערך חצי שעה הליכה). אחרי 10 דקות הליכה בערך שתינו התעייפנו, וגם כאבו לי הרגלים כי הייתי עם אולסטאר(שלמיטב ידיעתי והרגשתי- לא נעל להליכות ארוכות). אז חיכינו לאוטובוס איזה 5 דקות, ואז נסענו לעיר.
הגענו להיכל התרבות, וראינו את שי מחופשת לנסיכה, ולא זזה. היא הייתה עם פן והיא הייתה כל כך יפפפה! והיה מופע של ילדים קטנים לפורים. נכנסו ואחרי רבע שעה יצאנו.
-ככה זה שמשתעממים כמעט מהכל-
אחרי זה קנינו אני נועה ושירה, גלידה.. שרק אחרי חצי שעה שמתי לב שהמוכר שם לי וניל במקום שוקולד למטה, ואני לא מתה על וניל. מעדיפה שוקולד.אבל הטעם הכי טעים זה ריבת חלב, תגידו שלא!! וכם אוראו מקופלת נוגט, וכל הטעמים המתוקים האלה.
בחיים לא באתי לגלידרייה ולקחתי משו בריא כמו פרוזן יוגורט 0% שומן, או מילקשייק טבעי. בעצם, אני לא מכירה אף אחד שכן. 
וזהו, ואז חזרנו לשבט, היינו שם איזה שעה נראה לי...
ואז אני ונועה חזרנו, ובדרך אכלנו פיצה (מה חשבתם, שגלידה תשביע אותנו?). היא הייתה כל כך טעימה וחמה חחחחחחח, זה היה כל כך טעים.
הלכנו הלכנו הלכנו.
פתאום-
שניצל
.
לא עבד, הא?
המון אנשים מספרים תבדיחה הזאת, ומשום מה, כשהם עושים את זה, זה מצחיק. אבל כשאני עושה את זה? תשכחו מזה.
לי יש בדיחות משלי חחחחח.
-הבדיחות הנ"ל שמורות במערכת, בעתיד אולי יפורסם פוסט בנושא זה-
היינו בכניסה לשכונה, והייתה גינה עם נדנדה, אז התחלנו להתנדנד, כמו שתי ילדות קטנות. והתגלשנו וצחקנו היה כיף(=
ואז... המוח הענק שלי, הדימיון ה..מדהים הזה שלי העלה רעיון:
בואו נעבוד על אנשים בטלפון! ונמרר להם את החיים! ונצחק עליהם! רק נשתדל שלא להתקפע באמצע! משום מה- זה לא הצליח! באסה!
חחחח ניסינו לעבוד על אנשים בטלפון אבל משום מה בכל פעם שמישהו אמר "הלו" שתינו התפקענו, למרות שהבטחנו אחת לשניה לא לשות את זה. אתה מתקפע רק מהמחשבה של "בטח הוא חושב עכשיו- מה רוצים ממני?" . אנחנו מתקשרות לאנשים "זכית בפר... -צחוקים צחוקים צחוקים- פרס!! " ומנתקות. נו באמת, הבנאדם כבר יודע שמישהו עובד עליו.
אין אני אחת שלא משמנה מה, מתי, איך, למה, איפה, לא משנה השעה, הזמן, היום, השבוע- תמיד תמיד תצחק על אחרים, כי זה כ"כ כיף... תגידו שלא!
לצחוק על מישהו שנפל או שקרתה לו פאדיחה, זה הדבר הכי כיף לעשות 
גם כשזה קורה לך אתה צוחק על עצמך... :S , לא ?
אז קיצר לא בדיוק הצלחנו לעבוד על אנשים, אבל למדנו לפעם הבאה, ששתינו מתקפעות באמצע.
ואז, סוף סווווף חזרתי הבייתה, אחרי היום המתיש הזה.
ומה גיליתי?
שלא סיימתי שיעורים.
ועכשיו התחלתי להתקשר לאנשים שייעזרו לי...
ואף אחד לא עונה. 
טוב נו, כולה שיעורים, כולה פונקציות, כולה מתמטיקה, כולה מורה, כולה ביצפר, כולה לימודים, כולה כתה ט'...
אני אסתדר כבר. וגם אם לא- לא ייקרה כלום.
טוב,
אני בכל זאת אלך לנסות משהו, שהמורה לא תגיד "למה לא ניסית?"
תאחלו לי בהצלחה(:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
