במקרה, ממש במקרה, עשיתי מקודם סדר במגירה, כזה שעושים רק פעם בשלוש שנים.
מצאתי דף, עם שיר שמישהו כתב, ואני ממש רוצה לכתוב אותו פה.
אני חושבת שאם כל אחד ייקרא את השיר, הוא יבין משהו לגבי עצמו, או לפחות מקווה שזה ייקרה כמו שזה קרה לי...
שיר עם מוסר השכל ענק לחיים...
"רגעים"
לו היה ניתן לחיות את חיי מחדש;
הייתי משתדל לעשות יותר טעויות,
לא הייתי משתדל להיות כל כך מושלם.
הייתי מרפה מעצמי קצת,
הייתי יותר תמים, הייתי לוקח
פחות דברים ברצינות,
והייתי פחות סטרילי ומלוטש.
לו יכולתי לחיות את חיי מחדש,
הייתי נועז יותר,
נוסע יותר,
מטייל הרבה, ומטפס על הרים.
הייתי שוחה בנחלים, ומתבונן ביותר שקיעות;
הייתי הולך- ומבקר במקומות שמעולם לא הייתי בהם.
הייתי אוכל יותר שוקולד ופחות סלטים.
הייתי מתרגש רק מהבעיות האמיתיות ולא מהמדומות.
אני הייתי אחד כזה שחי בצורה שקולה ומסודרת בכל רגע בחיי.
ברור שהיו לי רגעי אושר.
אך אילו יכולתי לחזור לאחור, הייתי משתדל לחיות רק רגעים טובים ומאושרים.
לידיעתכם, החיים הם רק רגעים.
אל תפסידו את העכשיו.
אני הייתי אחד כזה שהולך לכל מקום עם מד-חום,
בקבוק מים חמים, מטריה ומצנח.
לו הייתי חי שוב,
הייתי נוסע עם פחות ציוד, ויותר קלות-דעת.
לו הייתי מתחיל שוב, הייתי הולך יחף מתחילת האביב עד סוף הסתיו.
הייתי מסתובב בסחרחורות, מתנדנד בנדנדות,
צופה יותר בזריחות, משחק עם יותר ילדים...
כי אם לא ידעתם,
החיים הם רק רגעים...
מתוך: חוכמה הזקנה / חורחה לואיס בורחס
סופר ומשורר ארגנטינאי והוגה דעות מבריק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
