למרות שאני עובדת היום משמרת אחה"צ, שמתי שעון מעורר לשעות הבוקר המוקדמות. התעוררתי, ולא הבנתי למה עשיתי את זה לעצמי.
שלשום קיבלתי הודעה שהתשלום ללימודים שלי לא התקבל ושאני צריכה איכשהו במטה קסם, וכמה שיותר מהר כמובן, להסדיר את התשלום. הסיבה שהתשלום לא התקבל היא שהבנק שלי עילג. מסתבר שאני עוף מוזר בשביל הבנק, בת 18 שלא חיילת, עם הכנסה קבועה של משכורת. ועכשיו הם לא יודעים איך לעכל אותי.
רק מההודעה על הבעיות בתשלום נתקפתי פחד מההליכה לסניף הבנק שלי. זה לא שיש לי בעיה עם הפקידות החייכניות. אלא הבעיה שלי היא יותר עקרונית. כשאני יושבת שם בסניף שלי, לבד מול הפקידה הממושקפת, אני מרגישה מותקפת על ידי ההצעות שלה לפתוח לי תוכנית חסכון גמישה, או מצטברת או אולי אפילו איזו קרן נאמנות. האאא! והיא מסבירה לי את הכל בעברית, אבל אף מילה לא נקלטת לי במוח. הכל נשמע כמו סינית למתחילים. לא, אני לא יודעת מה זה ריבית פריים. ואני לא מבינה מה זה כל התוכניות האלה. כל מה שאני רוצה זה להסדיר את התשלום ללימודים, כדי שאני אוכל לקבל את חומר הלמידה בזמן ולהתחיל עכשיו באביב. בסוף איכשהו היא גרמה לי לחתום על כמה טפסים, לא עד שתיחקרתי אותה על מה אני חותמת כמובן.
אני מקווה שזה מה שיסדיר את התשלום, שאני אתחיל ללמוד בזמן. אבל בכל מקרה, אחרי היום, אני פחות מפחדת לגשת לבנק. בתכלס מדובר בכסף שלי. והאפשרויות רבות.
יהיה מצחיק אם אני אתחיל בסוף להתעניין בכל החרטה הזה ועוד אקנה איזה מק"מ. חח.
רבוטה עוד מעט. לה לה לה.
ומה אני כבר עושה חוץ מהעבודה? לא הרבה. בתקווה שזה ישתנה בקרוב.
פק"מ שמייח לכם(:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Pegasus.