שלום לכל המבקרים בבלוג החדש שלי. תרשו לי להתנצל מראש על העטיפה העלובה שכנראה תהיה לבלוג הזה, הדבר נובע בעיקר מחוסר הניסיון המוחלט שלי בעינייני בלוגים, אתם מוזמנים להציע הצעות לשיפור ואני מבטיח להתעלם מהן.
הבלוג הזה יתעסק בעיקר בסוג של ביקורת טלויזיה. למה סוג של? כי אני מקווה להביא את הטלוויזיה רק כזרע ראשוני לרעיונות ודעות שיש לי ושאני רוצה לחלוק. למה טלוויזיה? אין לי ממש חיים אז ככה שהכי נפוץ אצלי הוא גם הכי קרוב אליי.
נתחיל באקסיומה: אם בכל ימי חייכם תינתן לכם הזדמות אחד לראות רק תוכנית אחת בטלוויזיה, תבקשו שזה יהיה הסופראנוס. אני חושב שהסופראנוס זה אחד המוצריים הטלוויוניים הבודדים ואולי היחיד שיילמדו בתיכונים בעוד 100 שנה. אולי גם "מרגול שופטת", אולי.
התכנית הטובה ביותר כרגע: שידורים חוזרים של "משמרת שלישית". לכל מי שיש יס כדאי להתחבר בשעה שמונה בערב כל יום למה שהוא כנראה הסידרה הטובה ביותר שאף אחד לא ראה. כרגע משודרת העונה הרביעית והעניינים תופסים תאוצה יופי.
התכנית המעפנה ביותר כרגע: "גריז". אחרי שראיתי פרק אחד (אפשר לקרוא לזה פרק?) יש לי שתי הערות:
1. המשתתפים בתכנית, שאני בטוח שהם מוכשרים ברמה כזו או אחרת, נראים קצת כמו החיילים בפלחי"ק. פלחי"ק זה סוג של יחידה שמקבלת אליה את כל החבר'ה שלא עברו את הגיבוש אבל הגיעו די רחוק. אף אחד לא יודע מה הם עושים, כנראה שגם הם לא.
2. אין מוצר תרבותי ממוחזר יותר מ"גריז", כולם ראו את הסרט, כולם ראו את ההצגות ואת הנאמברים במסיבות הסיום. האפיל הסקסי של המחזמר הזה נהיה קצת עבש. ככה יצא שלמרות שזו תוכנית חדשה, המוצר שאתם מקבלים כבר ממוחזר, קצת כמו השיפודייה החביבה עליכם.
ועוד הערה קטנה: אחרי כל הרעש על ה1.5 מליון, איזה חזה, אה?
נתראה בקרוב.