כןכן.. שכחתי את הסיסמא לבלוגי הנוכחי של הסיפורים, וכך באקראיות לא נורמאלית, הגעתי לבלוג שפתחתי לפני מלאאאא זמן. אלוהים יודע למה הוא עוד לא נזכר. אני יודעת, היה לי טעם זוועתי בעיצוב, אבל זה מראה את התמימות המדהימה שהייתה לי רק לפני שנה וחצי. לא כל כך הרבה כשחושבים על זה. נו טוב, אבל בשביל לא להרוס את התמימות ההומוריסטית של הבלוג החביב הזה, אני אולי אעדכן אותו. עד שיימאס לי שוב ואני אחזור אחרי שנה וחצי. מה שקרוב לוודאי יקרה.
וכדי לסיים את הפוסט ה-מ-ה-מ-ם הזה |לא|, תמונות: (אני יודעת שהאיכות של הראשונה מזעזעת)

