לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


.when you know that you just don't know...

כינוי:  .Autumn

מין: נקבה

ICQ: 175744761 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2007

You and your hand


להתחיל לעבוד! [פאק. החיים שלי התחילו.]

יום ראשון, אני מקווה, אני אתחיל להרוויח את לחמי, ואני חייבת לציין שאני ממש מתרגשת.. :S

 

אז חזרתי הביתה, אחרי שבוע וחצי ש'ברחתי' לחבר.

ההורים התנצלו, וזאת הרגשה טובה לשם שינוי שלא אני זאת שאוכלת ת'כובע ומדברת איתם כי אני צריכה את האוטו או משהו בסגנון.

הורים צריכים לעשות את זה יותר, לא תמיד הילדים הם אלה שטועים. :|

-

בכל אופן,

אתמול הכנסתי את עצמי לתעלומה.

Facebook.

אני אומרת לכם, זה מינימום השטן.

חברה שלי שלחה לי קישור למייל והחלטתי לנסות.

כאילו לקחו את הדבר הכי מסובך שהם יכלו להמציא - זרקו אותו באתר ואמרו לאנשים 'תתמודדו'.

אני אומרת לכם, או שהזדקנתי והקליטה שלי לדברים האלה כבר לא כל-כך מהירה, או שזה מבולגן לי מדי שם.

איפה נעלם העידן הפשוט?

זה מסובך לי מדי! אני אפילו לא יודעת את מי לעזאזל אני יכולה למצוא שם.

 

 

 

 

גאד, כמה אני מקטרת.

ששש.

נכתב על ידי .Autumn , 28/11/2007 18:28  
35 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



Oh man.


חשבתי שכבר עברנו את השלב של הריבים האלה.

באמת, חשבתי שהבית שלי כבר עבר מספיק והגיע הזמן שלנו להסתדר בינינו לבין עצמנו.

טוב נו, כנראה שהשליתי את עצמי באיזשהו שלב,

אבא שלי בחיים לא ישתנה, וגם אמא שלי לא, למען האמת.

 

אבל כבר נשבר לי.

אני לא מבינה מה הטעם של יחס כזה.

באמת.

אני לא מבינה מה הטעם בלשמור טינה ולהתנהג כמו שמוק, במיוחד כשבאמת לא עשיתי כלום.

נשמע לא אמין אה?

כאילו הילדים תמיד טועים.

 

אני פשוט רוצה שזה יעבור.

לא חבל?

ורק התחיל החורף, ועכשיו גם אני בוכה.

 

#

 

טוב נו, תמיד יש לי את הריח של אחרי המבול ואת הסיגריה במרפסת, בגשם.

אני אצטרך להסתפק בזה,בנתיים.

נכתב על ידי .Autumn , 21/11/2007 16:47  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



In a nutshell.


את האמת?

אני כבר לא אותה אחת.

וזה בכנות.

 

אני לא אהיה מאלה שיחפרו על הצבא וכמה חרא אכלתי וכל זה,אבל זה באמת הביא אותי לרגעים קשים ביותר.

הייתה לי שיחה עם הבוסית של העבודה-לפני-צבא בקשר לחזרה לעבודה,וראיתי מין ניצוץ בעיניים שלה.

אחר-כך נודע לי מאחת העובדות שהיא חושבת ש"התבגרתי בצורה לא רגילה,והיא לא חשבה שאני יכולה לדבר ככה".

אולי לקלל את המפקד שלי כל יום העלה את רמת הדיבור שלי? מממ.

 

בינינו?

אני לא כל-כך יודעת מה לעשות עכשיו,מאיפה להתחיל,לאן להמשיך.

מרגיש לי מוזר פתאום, לא לקום ב-6 בבוקר,לא להרים קרטונים ולעבוד עם האוטיסטים והזקנים כל יום.

מוזר לא לאכול את האוכל המסריח של טרבלסי, הרס"ר מטבח.

 

#

 

אני מקווה למצוא עבודה בקרוב.

אוי, אני בטלנית בטירוף.

ותכל'ס? אני נהנית מכל רגע.

 

אז זין על הכל,

אני חופשיה. לנצח.

וכל-כך טוב לי, שבא לי לבכות. (:

נכתב על ידי .Autumn , 14/11/2007 19:15  
58 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

19,819
הבלוג משוייך לקטגוריות: 18 עד 21 , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל.Autumn אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על .Autumn ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)