נמאס לי מאנשים.
כמה שתתן, הם יתנו לך באותה כמות- רק ההיפך.
יש לי (או הייתה לי ) חברה הכי טובה כבר 9 שנים. אנחנו אחיות, אני לא מחשיבה אותנו כחברות.
היא קוראת אותי, אני אותה- אנחנו אף פעם לא לבד.
או לפחות, היינו.
היום זה נגמר. אחרי ריבים ממושכים שהיו לאחרונה, היום זה נגמר. למה? בגלל חברה שלישית.
אני מתה עליה, אבל חברה שלי הכי טובה החליטה שהיא לא רוצה להכנס לזה, היא מגינה על עצמה, כי עברנו את זה כבר וזה סבל שאי אפשר לתאר.. אבל שתיהן חשובות לי. עכשיו שתיהן כועסות עליי.
אני לא יכולה להסביר למה, כי גם אני לא יודעת!
בכל מקרה, ריב עם חברה כזאת, זה כאב יותר כואב מאשר פרידה מחבר או בן זוג, כי על זה את מתגברת- עם חברות, אבל אם אין לך מישהי שתבין אותתך כמו שהיא הבינה אותי, את מוקפת במליון- אבל מזוייפים.
את מוקפת במיליון- אבל לבד.
זה היה הריב הכי מכאיב שהיה לנו. זה לא ריב של "אל תדברי איתי" "טוב!"
זה ריב ששמעתי ממנה את המשפט הכי מכאיב שיש.. "אולי זה לא מתאים יותר, פשוט כל אחת תלך בדרכה".
WTF?!
בכיתי, צחקתי, לא יודעת כבר מה לעשות. אולי זה נגמר.. אבל אני באמת צריכה אותה עכשיו.
בכל מצב, היא החברה היחידה שלי בכיתה שלנו, כי עכשיו שהגענו לתיכון זה כיתות חדשות ולא כל כך מצאנו שם אנשים אמיתיים. כבר היום אחרי הריב המטופש הזה, היה לי מבחן, חוזר, ונראה לי שגם בו פישלתי בענק!
לא יכלתי להתרכז.. זה פשוט מטורף עד כמה חברה משפיעה עלייך, על החיים שלך, והכי הרבה, על כמה לא ידעתי את זה עד עכשיו.
זה נשמע כמו ריב בין 2 בנות שהן חברות כמה חודשים ואז זה נגמר, אבל לא, אני עכשיו איבדתי את אחותי.
בנוסף, יש אחד שאני אוהבת. שאני באמת באמת אוהבת כמו שלא אהבתי....... והוא לא ידע את זה. לעולם.
כינוי:
talia_e
בבלוג זה
בכל הבלוגים
