שלום,

בלוג סיפורים חדש,הסיפור דמיוני אבל כמו תמיד יש בו דברים שלקוחים מהחיים שלי...

מקוובה שתאהבו:)

מילות אהבה חסרות משמעות-פרק 1

'את רוצה להיות חברה שלי?'

ככה היתה האהבה הראשונה שלי,בערך כמו של כולם מורכבת בעיקר מפוזה...

'אני אוהב אותך'

זו היתה השניה,יותר עמוקה.

יותר עמוקה אם מתעלמים מהעובדה ש'אוהב' זה דלוק

ו'אותך' זה יותר את המעמד החברתי שלך.

'אני לא מפסיק לחשוב עליך'

כזו היתה השלישית,ות'אמת שאין לי כל כך מה להגיד,הוא באמת לא הפסיק לחשוב עלי,זה היה בלתי נסבל!

'נעמה נו מה את רצינית?!?

מה את לא שמה לב?אנחנו פשוט מתאימים!'

כן,זו היתה האהבה הרביעית שלי,ערס שבטוח בעצמו עם חיוך מתנשא ומבט שאומר 'אני יודע שאת רוצה אותי',

הוא היה האהבה הרביעית שלי,ומה שעצוב זה שאני לא מצליחה לשכוח אותו!

פשוט לא!

והוא כל כך לא הטיפוס שלי ואני כל כך שונאת אותו אבל כל כך אוהבת!

איך הוא מפנה אלי את מבטו,איך הוא מסתכל עלי בצורה הזאת שאני כל כך שונאת ואיך הוא אומר לי את זה  'נעמה,זה נגמר!'

ככה!ממש ככה! בלי הזהרה,בלי רכות,פשוט ככה בלי רגש!

בשניה אחת פשוט שובר לי את הלב לאלפי רסיסים ויחד איתו גם את מאות החלומות שרקמתי בשבילי,שחלמתי בשבילנו.

באותו רגע נשבעתי לעצמי שאני ישכח ממנו,ישכח ממנו וישמיד כל זכר אליו,כל רגע,כל רגש שקיים אצלי בלב!

אבל בכל פעם שאני רואה אותו,את שיערו השחור ואת עיניו הכחולות שלרגעים ספורים נראות לי רגישות,פגיעות ואפילו תמימות...

זה כל פעם קורה לי מחדש,כאילו זה יותר חזק ממני...

התעוררתי ממחשבותי והבטתי בפלאפון שהיה מונח על השידה ליד המיטה שלי,3 'שיחות שלא נענו'.

3 שיחות שלא נענו מנופר,מה היא כבר רוצה?

אבל את מי זה מעניין ב-3 לפנות בוקר?

פתחתי את עיני מאור השמש שחדר דרך החלון.

הפלאפון החל לצלצל 'נופרוש',לחצתי על כפתור המענה

"אני ומאור חברים!"צרחה עוד לפני שהספקתי להגיד 'הלו' או 'בוקר טוב'.

'אני ומאור חברים',האם ככה צריכה להיות החברה הכי טובה?פשוט לזרוק את זה ככה?

להיות חברה של זה שאני אוהבת ואז לזרוק לי את זה בבוקר עוד לפני שהספקתי לקום ובצרחה מאושרת?

"נעמה?"אמרה והפעם יותר בשקט

"מה?"

"אמרתי שאני ומאור חברים"אמרה כאילו אני חייבת לה משהו,כמה שאני שונאת את זה!.

"אה,מזל טוב!"אמרתי,עושה את עצמי מאושרת.

"מזל טוב?,זה כל מה שיש לך להגיד?"מה היא רוצה שאני יגיד לה?שהיא לא חברה?שאני שונאת אותה?

"מה עוד את רוצה שאני יגיד לך?"

"אוי,נעמה שתחזרי להיות נעמה מנור אז דברי איתי"אמרה וניתקה,משאירה אותי בהלם.

'שתחזרי להיות נעמה מנור אז דברי איתי'

נעמה מנור,אני כל כך שונאת אותה!

אותה,את השיער החום שלה והעיניים הירוקות,את ההתנהגות שלה,ובכלל,כל סנטימטר בגוף שלה!

והבעיה הכי גדול היא שנעמה מנור היא אני...

מקווה שאהבת:) תגיבו.