שאני מסתכלת אחורה,
מה אני רואה?
אני רואה ילדה עם מלא שמחת חיים
ילדה חייכנית , חמודה , שמנמונת [=
שלא אכפת לה מה אחרים חושבים עליה,
ילדה שנותנת לכולם הזדמנות .
ילדה שלא נגררת אחרי דעות של אחרים.
ילדה שהיא הייתה עצובה רק אם היא הייתה רבה עם ההורים ,
ושאף אידיוט לא יכל לפגוע בה ,
כי היא ידעה שהם רק מקנאים לא מבינים אותה ,
ואם היא בטעות השפריצה מים עליה והילדה לא דיברה איתה
היא ידעה שזה יעבור ,
ילדה מלאת שמחת חיים לא חצופה
ופשוט אני
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*
וזה בחיים לא יחזור \=
מאוחר מידי .
שוב הלכתי לבית ספר באי רצון ,
אבל אף פעם לא מרשים לי להישאר ,
התקדמתי במסדרון כדי להגיע לכיתה
שוב שמתי על עצמי את החיוך המזויף ,
ואף אחד לא יידע .
אף אחד .
ושוב כל הילדים אומרים "שלום "
חלק מחבקים וחלק מנשקים .
והחיוך המזויף נשאר בתוקף .
ושוב הוא מתקרב ,
הלב מתחיל לפעום הוא אומר לך "היי"
רק אם היה יודע.
והוא אומר לך : " אפשר לדבר איתך בצד ? "
את מתחילה להתרגש ..
ואת אומרת "כן,בטח "
מנסה שישמע באדישות ,
נשמע הצלצול הוא אומר "בהפסקה"
כל השיעור היא ישבה במתח ..
" האם סוף סוף אנחנו נצא ? "
נשמע הצלצול להפסקה .
"את יכולה לבוא ? " הוא שאל
"בוודאי (:" היא אמרה .
היא כ"כ רצתה שזה יקרה שהם יהיו ביחד [=
"אממ.. תקשיבי " הוא אמר
"כן "
"תוכלי...לדבר עם מירי בשבילי ? "
באותו הרגע היא הרגישה
דקירה בלב.
דקירה חזקה וכואבת .
"אממ.. אולי"
"טוב תודה "
היא ברחה משם,
ברחה .
ברחה הביתה נכנסה לחדר והתחילה לבכות,
היא הרגישה שאין טעם לחיים.
היא תלתה את החבל .
עלתה על המיטה .
נחנקה,ומתה.
מאוחר יותר באותו יום .
"טו...טו....טו הגעתם לתא הקולי של..."
-ניתוק-
הוא הרגיש שהוא לא יכול יותר .
הוא ישאיר הודעה :
מחייג..
"טו טו טו.. הגעתם לתא הקולי של 0522738529 אנא השאירו הודעה אחרי הציפצוף."
"היי,זה אני ***
היום בהפסקה? הייתי טיפש.
במקום להגיד איך אני מרגיש המצאתי
תירוץ עם מירי ,
בקיצור ...
אני אוהב אותך ."
וזה היה , מאוחר מידי .
תמיד תגידו מה אתם מרגישים,
לפני שיהיה מאוחר מידי .
לא אמיתי .
יומולדת ^^
היוםםם [=
היה כיף 8_8
מזל טוב ותגובות על הסיפור ועל ההסתכלות אחורה ? ;]
ואו זה היה ארוך ^^
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Boom xD