צר לי שאני שוב מתלונן אבל אני צריך להוציא למקום כלשהו את הכעס והאכזבה שאני צובר במשך היום =(...נאמר כי הנייר יכול לסבול הכל...זה שקר!הנייר לא סובל את ריגשות האדם -הנייר זורק אותן לחלל הריק והריק מתמלא בהן ..וצועק..אני שומע את זעקתו אבל כבר לא איכפת לי -התרוקנתי מחלקיק מהרגשות ממלאים אותי אבל החלקיק הזה מנסה לחזור אליי -הכל מזכיר לי את אותו חלקיק...והוא חוזר!זה מעגל וממעגל אין יציאה ....אני לא מסוגל לשבור אותו הרי הוא חלק ממני .מתי יבוא זה שישחרר אותי? -לא יבוא-הוא לא קיים