18/7/2004- הלכתי לראות עם המשפחה שלי את הסרט טרויה. שם גיליתי שיש לי יכולת מיוחד לצחוק בכל פעם שמישהו מת בסרט.. יכולת דיי נוראית אבל כל עוד זה בסרטים אני מסתבר שנקרעת על הרצפה.
18/1/2005- הלכתי לראות את הסרט אושן 12.. שהייתה החלטה דיי מפגרת כי לא ראיתי את הראשון, ושם גיליתי עוד יכולת מופלאה והיא שאני אשכרה יכולה לקום באמצע סרט ולעזוב אותו. זה משהו שלא ציפיתי שאני אי פעם אעשה.. חח אבל אחרי שראיתי את הראשון ראיתי שוב את השני.. והתאהבתי בשניהם.
18/8/2005- ראיתי את הסרט מדגסקר.. ראיתי כמה הומור יכול להיות דפוק ובאמת שלא מצחיק.. למרות שכל שאר הקולנוע התפקע מצחוק.. כנראה שגם בקטע של ההומור אני שונה.. חח יותר נכון מיוחדת XP
18/3/2007- הדרכתי את הפעולה הראשונה שלי בתור מדריכה במשצים. מצאתי שיש לי את הכוח והיכולת לעמוד מול מלא ילדים קטנים, להיות בטוחה בעצמי ולא רק לעמוד מולם, אלא גם ללמד אותם ולשחק איתם, למדתי שיש בי את היכולת להנהיג אותם וללמד אותם איך להנהיג וכמובן, שהדרכה היא דו צדדית, כמה שלימדתי אותם, גם הם לימדו אותי.
18/4/2007- בניתי חדר הל"ם. שיום אחריו ראיתי בו לראשונה את אחותי על מדים, שיער אסוף בצמה יפיפה, סנדלים צבאיים, מהממת.
18/5/2007- אחרי כמה ימים בודדים של שיחה עם מישהי מופלאה במסן, הפכנו להיות זוג. והיא הבחורה הראשונה שהתאהבתי בה עד קלות נשמתי, אבל הדבר שבאמת מיוחד הוא שהיא התאהבה גם היא בי. פעם ראשונה בחיי שהרגשתי באמת מה זה להיות נאהבת (מבחינה רומנטית). זה היה צעד פזיז ביותר להיות ביחד במיוחד שלא נפגשנו אף פעם, אבל זה גם היה הצעד הכי חכם שעשיתי בחיי.
18/6/2007- חגגתי עם המופלאה שלי חודש, בחוף הים. זאת הייתה בערך הפעם השניה או השלישית שפגשתי אותה. כל שנייה לידה הלב שלי רטט, בזמן הזה למדתי שאין שום מבוכה בשתיקה מביכה ושצריך לצחוק מזה, ברגע שצוחקים הדברים הרבה יותר קלילים. אבל גם למדתי שהציפייה לנשיקה ראשונה יכולה לחרפן אותך, אבל גם כשאני נמצאת לידה אני לא מסוגלת לעשות צעד מתוך ביישנות שבחיי לא ידעתי שנמצאת בתוכי.
18/7/2007- חודשיים.. למדתי איך מרגישה נשיקה אמיתית ומלאת כוונה.
18/8/2007- שלושה חודשים, הפעם לא כמו בפעמים הקודמים, הפעם ה-18 היה תאריך רק שלנו, כי מתוך 3 זוגות של קרובים אוהבים, רק אני והמופלאה שלי עדיין אהבנו, עדיין התמסרנו אחת לשנייה.
18/9/2007- 4 חודשים מופלאים עם המופלאה המדהימה שלי.
18/10/2007- חמישה חודשים שבהם גיליתי מהו אושר אמיתי ומה היא מהות החיים.
18/11/2007- חצי שנה עם המופלאה שלי, פעם ראשונה שהרגשתי דברים כל כך חזקים, פעם ראשונה שהרבה הרבה דברים קרו ואת מופלאה שלי יכולה לנצח להגיד שאת הראשונה.. ואני לנצח מופלאה שלי יכולה להגיד שאני הייתי הראשונה שלך.
18/12/2007- שבעה חודשים עם המופלאה שלי. באותו יום הייתי אמורה לעבוד ופעם ראשונה שהתפעתי אותה או כל בנאדם באמת. עשיתי היפוכים באוויר בשביל למצוא מחליף. שכמובן מתני החבר המדהים שלי הסכים להושיט יד ולעזור לי. ואני.. עליתי על אוטובוס אליך שבמשך כל הנסיעה אני שולחת לה אסמסים על כמה שאני הולכת לעזוב את העבודה. הגעתי מתחת לחלונה, התקשרתי אליה ואמרתי לה שעזבתי את העובדה, היא הייתה מופתעת וביקשה ממני לחזור כי העבודה הזאת חשובה לי. יכולתי לשמוע איך החיוך שלה נשמט מפניה ויכולתי לראות אותה הולכת בחדרה. ביקשתי ממנה לחייך, היא לא הצליחה, אמרתי לה שאם היא תסתכל דרך החלון אני מבטיחה שהיא תצליח לחייך.. וכשהיא הסתכלה היא ראתה אותי עומדת שם וגם מרחוק יכולתי לראות את החיוך המופלא שעל שפתייה.
18/1/2008- שמונה חודשים עם המופלאה שלי, כל חודש איתה שונה, כל חודש הכל רק משתפר.
18/2/2008- יום הולדת לאחד והיחיד מתן, הלכנו לראות את אחד הסרטים הגרועים בחיי, קלינר, אני אישית לא זוכרת ממנו כלום חוץ מאיזה משפט מפגר בפספוסים, ישבנו לאכול סושי, חגגתי כיפליים באותו ערב, יומולדת 17 למתני ותשעה חודשים עם המופלאה שלי. אך אני חייבת להתנצל פה למתן, היה מגיע לך יומולדת הרבה יותר טובה ושהכל בה יהיה סביבך. אני אוהבת אותך.
18/3/2008- עשרה חודשים עם המופלאה שלי.
18/4/2008- אחד-עשר חודשים עם המופלאה שלי. מצאתי בליבה, בחיקה בית, יכולתי לדמיין ככה את הנצח, לא יכולתי לחכות לרגע שניהיה רק שנינו ברשות עצמנו.
18/5/2008- שנה שלמה עם המופלאה שלי, באתי אליה, אחרי שהשקעתי את נשמתי בבנייה של משחק מונופול שהוא רק שלנו, עם המקומות האהובים עלינו, והמקומות שאנחנו חולמות להגיע אליהם. במקום כסף היו טופי שהיא כל כך אוהבת. בלינו את היום ביחד. אף אפשהו בפנים הרגשתי שדברים ישתנו. אפשהו בפנים ידעתי שזאתי היא ההתחלה של הסוף.
18/7/2008- אחרי שהכלבה האהובה שלי סטף נפטרה ב1.4.2008. שמענו על כלבה שנמצאה זרוקה ברחוב בירושלים, נסענו להביא אותה, ראינו גורה קטנה ולבנה, חמודה והכי הרבה עצובה, שקטה, קוראים לה ג'ייד והיא עכשיו החברה הכי טובה, הכלבה המושלם ג'יידי. בהתחלה שנאתי אותה, חשבתי שהיא באה להחליף את המקום של סטף האהובה.. אך שהבנתי שזה לא נכון ושג'ייד היא כלבה בשם עצמה וזקוקה לאהבה, האהבה שלי אליה גדלה ותפחה והגיעה לממדים בלתי ניתנים למדידה.
18/8/2008- שלושה חודשים אחרי הפרידה שלי ושל המופלאה שלי, היה הניסיון הראשון שלי לקשר חדש.. ובמקרה בדיוק ב-18 אני וניצן הפכנו להיות ביחד. אך הקשר הזה רק הוכיח לי שיהיה לי רק מופלאה אחת ושאני לא מוכנה עדיין שמישהי אחרת תחליף אותה. אני וניצן שרדנו שבוע ביחד. אחרי השבוע אנחנו נפרדנו לדרכנו והאמת היא שגם ניצן עצמה הייתה מאוהבת במופלאה משלה.
18/12/2008- ערב פולין, אחרי שחזרנו מפולין הראנו להורים מה עברנו, הקראנו את הדברים שכתבנו במשך המסע, הקרנו את התמונות והסרטונים שלנו. באותו ערב פעם ראשונה שעמדתי על סוג כלשהו של במה, עם דף ביד שעליו כתוב בכתב ידי משהו אישי, פעם ראשונה שאני עמדתי מול אנשים וקראתי משהו שאני אישית כתבתי, משהו שמדבר עלי וחושף מקום פרטי שלי, פעם ראשונה שהרשתי לאנשים לראות אותי חשופה כל כך. זה רק חיזק אותי.
18/1/2009- ההתחלה של החיים החדשים שלי, אחרי הבנה ארוכה שאיני יכולה להמשיך לחכות למופלאה שלי, מצאתי לי מופלאה חדשה, אך זאתי גם ההתחלה של החיים החדשים שלי מכיוון שהבגרות הראשונה של השנה האחרונה שלי התקיימה בתאריך הזה. הבגרות בחיבור, הבגרות הראשונה בשנה האחרונה של הלימודים שלי בתור תלמידת תיכון.
18/3/2009- זה יום שונה מכל שאר הימים, בהם למדתי דברים טובים על עצמי והתפתחתי בתוכי.. זה יום רע שבו גיליתי שגם אני מסוגלת לדברים נוראים שגם אני מסוגלת לפגוע, שאני לא המלאך שאנשים נוטים לראות בי. באותו יום קרעתי למישהי את הלב לחתיכות כל כך קטנות שזהו מטורף. על כך אני מאשימה רק את עצמי, אני לעולם לא אסלח לעצמי על כך.. ואם כן. אז באותו רגע אני אחדול להיות בת אדם. אני מצטערת, כל כך מצטערת. ולנצח אצטער.
18/10/2009- תאריך עתידני. בתאריך הזה. שוב אתחיל את חיי החדשים, בתאריך הזה אני יעזוב את כל מה שאני מכירה ואני אתגייס לצבא, יעלה על מדי זית ואקבל את ההזדמנות להיות כל מי שאני רוצה להיות, להציג את כל מה שאני רוצה להציג ושידעו רק מה שאני רוצה שידעו, אני יעמוד שלמה עם עצמי ועם מי שאני, ואתחיל מחדש. אבנה מחדש את עצמי, כמו שבאמת הייתי רוצה להיות וכמו שאני יודעת שאני יכולה להיות.
כל כך הרבה דברים גדולים התרחשו בחיים שלי.. רובם היו ב-18.. ואני בטוחה שאם אני אמשיך להתבונן, אמשיך להסתכל אני אגלה עוד ועוד ועוד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
