לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Look Deeper



Avatarכינוי: 

בת: 34

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2009    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2009

??


"לפעמים אני סולחת

חייבת לגרום לחיים האלה להיות הגיוניים

תמצאי אותי

אני שומרת את הכל נעול

נעלמתי

אתה שברת את הילדים שלך לנצח

שום דבר כאן לא אמיתי

מפחדת לתת למישהו להיכנס

ושוב אני מוצאת את עצמי

בבית סוהר הזה שקוראים לו לב

זאת הייתה דרך ארוכה וקשה בלעדיך

מצאתי את דרכי החוצה

אני לא רוצה להראות לך

את שומעת אותי?

את מקשיבה לי?

הי אבא

אני רציתי למצוא מקום להתחבא בו

אתה הייתה הגיבור בעיניי

אני מוכנה עכשיו

אני צריכה מישהו שיבין

רחוק מהשמש

אני מתגעגעת אליך, כל כך מתגעגעת

אני הבנתי שזה לא שווה לברוח מזה יותר

כל כך למטה

אני אבודה

אני מחכה

אנחנו התרסקנו ביחד

איך את מרגישה?

אתה מתגעגעת לילדה הקטנה שלך?

התעוררתי לעולם האמיתי

אני צריכה שתראה, אני זועקת לך

בכל פעם שאנחנו הולכים רחוק

אני בסדר

עד שאני אמצא חלק יותר טוב בי

תקשיב לי

זה הגיע לזה

להביא אותך קרוב אלי

אני מצאתי את עצמי

בכל פעם שאנחנו הולכים

אין עם מי לדבר"

 

כתבתי משפטים מפוזרים מכל מיני שירים וזה מה שיצא.. המשפטים במקורי נרשמו באנגלית..

זה אומר משהו.. לך ולך..

 



נכתב על ידי , 23/1/2009 21:36  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אני כל כך מפחדת


הפעם לא כמו במלחמה הקודמת.. הפעם אני מפחדת, אני רועדת מפחד, משותקת.

הפעם אני מרגישה את זה, בכיתי על זה.

כל פעם שאני שומעת על רקטה נוספת אני מתפללת שזה נפל בכל מקום חוץ מבאר שבע, אני יודעת שזה איום אבל רק לא בבאר שבע.

ואם בבאר שבע אז רם לא אצלם, אני מפחדת לאבד אותם, את סבתא וסבא שלי.

ישבנו במטבח בארוחת שישי ושמענו חדשות ושם השמיעו את הקאסמים נופלים. כל מה שיכולתי לדמיין זה את ההזעקה בבית שלהם ואותה מנסה לרוץ לכניסה של הבית, עומדת שם מחובקת בזרועותיו, מפחדת, מתפללת לאלוהים, נשארו להם 3 שניות לתפילה. צליל גבוה ועצירה של הזמן.

הקאסם פגע, הבניין קרס, כל התושבים ניצלו חות מזוג אחד, השוג גר בבניין הרבה שנים. היא לא הייתה מסוגלת לרדת במדרגות אז הם עמדו מתחת למשקוף, הם השאירו מאחוריהם 2 ילדים ו-5 נכדים.

סיימתי את האוכל מהר, עליתי לחדר ובכיתי, הרבה זמן לא בעיתי, במיוחד לא ככה. בכיתי וקרסתי.

 

אלוהים, אני לא רוצה שזה יקרה! תעזור להם! תשמור עליהם!!

הם האנשים הכי טובים בעולם!

תשמור עליהם!!!

 

 

נכתב על ידי , 4/1/2009 22:41  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





4,998
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , גאווה , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לWOOT WOOT אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על WOOT WOOT ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)