Look Deeper

"יש קשר בין אש לתקווה. כפי שהיוונים סיפרו, זאוס הטיל על פרומתיאוס ואפימתיאוס את האחריות ליצור חיים על פני כדור הארץ. אפימתיאוס ברא את החיות והעניק להן האבות כגון מהירות וכוח ופרווה וכנפיים. כשפרומתיאום ברא את בני הארם, כל התכונות הטובות ביותר כבר חולקו. הוא נאלץ להסתפק בכך שהם יוכלו ללכת זקופים ונתן להם אש.

זאוס רתח מזעם, ולקח את האש מהאדם. אבל פרמתיאוס ראה איך מקור גאוותו ואושרו רועד מקור ולא יכול לבשל. הוא הדליק לפיד מהשמש ושוב נתן אותו לאדם. כעונש, זאוס כבל את פרומתיאוס לסלע, שם אכל עיט את הכבד שלו. כדי להעניש את האדם, זאוס ברא את האישה הרשונה, פנדורה, ונתן לה מתנה - תיבה שנאסר עליה לפתוח.

סקרנותה של פנדורה גברה עליה, ויום אחד היא פתחה את התיבה, יצאו מתוכה מגפות וסבל ונזק. היא הצליחה לסגור את המכסה לפני שהתקווה חמקה החוצה. זה הנשק היחיד שנותר לנו להילחם באמצעותו בכל היתר"

הכוח היחידי שיש לנו להילחם בכל הסבל ויגון של העולם היא תקווה, תקווה לעתיד, תקווה לטוב.. ואש.. האש שבוערת בתוך ליבנו, האש שדוחפת אותנו להיות האנשים הכי טובים שאנחנו יכולים..

אני אישית מאמינה.. שאנחנו יכולים לגבור על כל מכשול.

Try to leave a light on when I'm gone
Something I rely on to get home
One I can feel at night
A naked light, a fire to keep me warm
Try to leave a light on when I'm gone
Even in the daylight, shine on
And when it's late at night you can look inside
You won't feel so alone

"מה אלחש לך שתביטי

זה אני עומד כאן על הסף

איך אגע בך שתרגישי

את גופי יום אחד נוסף

את הרוח המלטפת

לך אני שלחתי מן הים

היא תלחש לך ותיתן לך

עוד סימן שאני קיים"

"ואהבנו, אהבנו

כמו שלא נאהב עוד לעולם.

אני אוהב(ת) אותך

ואת יודעת שאני אוהב(ת) אותך

אם את שומעת אז אני אוהב(ת) אותך

אם את שומעת אותי"

אז לא את שומעת.. ואת לא רואה את הסימן שאני קיימת.. אבל זה בסדר. .כי לי נפל אסימון שאת באמת אוהבת אך לא מאוהבת ושאיתי את אולי לא מאושרת. אז זה בסדר.. תמיד אשאר חברתך הטובה, תמיד אשאר אשת הסוד הכמוסה. אני אוהבת אותך.

ואולי את כן מאוהבת וכן מאושרת.. אבל את פשוט עיוורת.. ואם זה המצב, יום אחד יפקחו עיניך ותראי שאיתי זה אמיתי.. ואני מקווה שברגע הזה, בליבי עדיין יישאר נקודה רגישה לאהבתך.

ועד אז יפתי, יחידתי, נשמתי, תשמחי, תחיי ותחייכי. ומה שנכון בשיר, מה שאולי גם תביני כשעינייך יפקחו זה שבינתיים "אהבנו, כמו שלא נאהב עוד לעולם".

 הרגע התקשרת אלי.. יותר נכון אני אליך אחרי שלא עניתי בטעות.. ושני דברים קרו.. וכל דבר שקורה איתך מערער לחלוטין כל החלטה שאני מחליטה. לפני יומיים אמרת לי שאת לא תתקשרי מהפלאפון בגלל שהוא רק למקרי חירום, והנה, השיחה שלא נענתה הייתה הישר מהפלאפון שלך.. והתקשרת רק בגלל שרצית, רצית לדבר איתי, לשמוע אותי.

הדבר השני הוא שהזמנת אותי לשחק כדורסל איתך ועם אביה ויעל.. וזה אחד הדברים ששנתיים חיכיתי לו ורק עכשיו קורה. שנתיים חיכיתי להכיר את החברים שלך, לבלות איתך ואיתם והשנה זה סוף סוף קורה. זאת הסיבה שבאמת רציתי לבוא, לא בגלל הכדורסל. זאת הסיבה שבאמת באתי למשחק של אליצור חולון.. בשבילך ובגלל שידעתי שגל וכולם יהיו שם..ואת סוף סוף הזמנת אותי להיכנס לתוך המעגל החברתי שלך.. לתוך החלק הזה של החיים שלך שלעולם לא קיבלתי את הזכות לראות.

אז הדברים האלה מערערים את הבחירה הקודמת שלי.. אך אני עדיין נשארת איתה חזקה, כי האמתי היא, שאני יכולה להמשיך לבקש לנצח את אהבתך אבל אנחנו לא נשוב עד שאת תיהיי זאתי שתבקש את אהבתי.