לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

אהבה ומילים אחרות


הכל קרה לפני מספר חודשים שאז הרגשתי את האהבה בפעם הראשונה והתחלתי לכתוב. כמובן שכל מה שכתבתי היה למגירה אבל אני מחליט עכשיו להוציא לאט לאט. תהנו :)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2008

אז מתחילים...


אז הכל מתחיל מפרידה אפשר להגיד מוזרה, אבל אפשר גם להגיד צפויה.

אני יכול להגיד קשה אבל אני גם יכול להגיד קלה. אם מסתכלים על זה אפשר להגיד שזאת החלטה נכונה אבל גם אפשר להגיד שזאת הייתה טעות.

בכל מקרה, הפרידה הזאת השאירה אותי "על הרצפה" ממש כמו בשיר של מוניקה סקס.

ולכן, החלטתי להוציא את כל מכתבי האהבה שלי לאורך השנים שכתבתי למגירה ולכוון אותם לכולם. אז נתחיל?

שנייה לפני שאני מתחיל, סתם שתדעו שאני עוד מעט בן 17 וקצת. P:

 

קטע ראשון - הקטע הזה הוא יותר סיפור רקע מאשר רגשות ומחשבות. תהנו. ;)

 

זה היה יום שלישי. אמצע החורף, שעת ערב מאוחרת וגם בחוץ. עם טיפות הגשם התחברו גם צלילי הרעמים ואורות הברקים בחדר הבערך חשוך שלי. הנר שהעיר את החדר היה כמו אור שמש באותן דקות. העדפתי להעביר את הדקות האלו במיטה, להסתכל על הנר ולהקשיב לרדיו, לנסות להתעלם מהמחשבות שרצות לי בראש, לרגעים הצלחתי אבל אז חזרתי למציאות והמחשבות המשיכו להכיש אותי. האוויר הקר שהיה בחדר אילץ אותי לשים את השמיכה ולהתכסות, הרצון באותן דקות היה להניח את הראש ולהירדם אבל לא הייתי מסוגל, פשוט לא מסוגל. בכל פעם אני שוב רואה את פניה, פעם שהיא עוברת ברחוב ופעם שאני פוגש אותה כשאני חברים, לא מדברים בכלל, אבל מכירים, מכירים טוב. כל פעם שאני רואה אותה בא לי לדבר איתה, להתקרב, אבל משהו עוצר אותי.

בלילה הזה שכחתי מכל מה שהיה חשוב, שכחתי מהבוקר שלמחרת, התעלמתי מהעובדה שאני צריך לקום. השעה כבר הייתה מאוחרת ופתאום הטלפון מצלצל על ידי, לא, לא שיחה, הודעה. אניממשיך לבהות בנר עוד מספר שניות ואז מפנה את המבט לטלפון, אני מרים אותו ורואה את ההודעה, "מה קורה?" נכתב מאחת הידידות הקרובות שלי, "בסדר, מה איתך?", השבתי בחזרה בלי הרבה רצון. לאחר מספר שניות קיבלתי הודעה חזרה ממנה, "הכל טוב", והיא המשיכה, "שומע? חח אני מצטערת שקצת מאוחר וכל זה אבל עכשיו דיברתי עם ידידה שלי והיא מה זה רוצה להכיר אותך". "מי זאת?", עניתי בלי חשק. הלטפון לא צילצל כמה דקות, ירדתי מהמיטה שנייה לשירותים ואז צילצל הטלפון שוב, ניסיתי להתאפק וללכת לשירותים אבל לא הייתי מסוגל, כמו שאומרים, "הסקרנות הרגה את החתול. חזרתי לכיוון המיטה הרמתי את הטלפון וראיתי את ההודעה, את השם שלה היא אמרה. היא מופתע בהתחלה, כאילו, מה אנחנו קשורים בכלל? אבל לא התנגדתי, היא הביאה יל את הטלפון שלה, מיהרתי לשירותים וחזרתי מהר מאוד חזרתי למיטה, החזרתי את השמיכה והרמתי שוב את הטלפון.

נכנסתי לכתוב הודעה חדשה ורציתי לשלוח לה הודעה אבל לא ידעתי מה לכתוב, הדקות עברו ועברו ואז שמעתי שיר ברדיו, שיר חמוד אבל אז הגיע ממנו המשפט הבא: "Just like a fairy tale it begins" מיהרתי לכתוב את ההודעה אל תוך הטלפון, מוכן לשלוח את ההודעה. ואז נעצרתי וחשבתי, בדרך כלל הייתי ממהר, מגיעל מה שנאי רוצה ומאבד עניין, אבל היא ממשיכה וממשיכה לעלות לי במחשבות אסור לי לעשות טעויות, מחקתי את ההודעה ושלחתי "מה קורה?" מאופק משהו.

לא עברה דקה ושוב קיבלתי הודעה, ממנה. "בסדר, מי זה?" היא ענתה, היססתי לרגע אבל לא פחדתי ועניתי, "זה אני".

וכך התחלנו לדבר, השיחה נמשכה אל תוך הלילה, השיחות שלנו התחילו בבוקר ונגמרו בלילה ואז יום אחד קבענו להיפגש. סוף השבוע התקרב וכרגיל מחפשים תוכניות עם חברים, הפעם קבענו להיפגש במרכז, איפה שכולם מגיעים, מיהרתי להודיע לה שאני מגיע לשם וחשבתי היא תהיה שם גם, ואכן צדקתי, היא תהיה שם גם. נפגשתי עם החברים וראיתי אותה, בהתחלה היא לא ראתה אותי אבל אז הלכנו למקום ישיבה והיא הסתובבה ומבטנו הצלטבו, ולא בפעם הראשונה אבל הפעם זה היה משהו שונה. הביישנות אכלה את שנינו למרות שידענו שאנחנו מתים שהשני יגיד משהו. כשנאי עובר לידה אני מנסה לאכול את הביישנות, אני עובר אותה ומתעשת, אני חוזר אלייה ושואל אותה "בא לך לבוא לדבר עוד כמה דקות?", "בסדר", היא ענתה, ונרגעה טיפה. לא עברו 10 דקות וקיבלתי ממנה הודעה, "בא לך לבוא עכשיו?" היא שאלה. "כן" עניתי, קבענו איפה ואחרי כמה דקות נפגשנו. התיישבנו ושנינו היינו מובכים, ממעיטים להסתכל לאחד בשני בעיניים, ואז שמענו את השיר "I Dont Want To Miss A Thing" נו, הזה של אירוסמית', מהפסקול של ארמגדון. ושנינו ביחד אמרנו "אני אוהב/ת את השיר הזה!" ישר התסכלנו לאחד בשני בעיניים וצחקנו. עברנו את המכשול הראשון.

ככה התחלנו להיפגש מעט,  מתי שיש זמן ובמקרה אנחנו נמצאים באותו מקום. יום אחד נשאר לי בית ריק והזמנתי את כל החברים ואחרי לא מעט מחשבות גם הזמנתי אותה. חשבתי היא תידחה את ההצעה שלי אבל להפתעתי היא הסכימה, עם עזרה לא קטנה מידידה שלי שדחפה אותה. כולם הגיעו וגם היא הגיעה, ניצלנו את הזמן ולהכנו לשבת לבד, דיברנו, צחקנו, נהנינו ואז היא אמרה שהיא צריכה ללכת והצעתי ללבות אותה, היא הסכימה. הלכנו אל הבית שלה ובדר"כ עצרנו על איזה ספסל והסתכלנו על הנוף, המשכנו טיפה לדבר והמשכנו לבית שלה, שנייה לפני הבית שלה עצרנו והסתכלנו אחת על השני, בלי לחשוב התקרבתי ונישקתי אותה. מלאת תשוקה ורומנטיקה היא נישקה אותי חזרה וציחקקה נפרדנו לשלום וחזרתי לכיוון הבית, לאחר מספר מטרים הבטתי לאחור וראיתי אותה גם מסתכלת, שנינו חייכנו בבושה. "ממש נהניתי איתך היום", היא שלחה לי אחרי כמה דקות, "גם אני", מיהרתי לענות מוצף ברגשות.

חזרתי הביתה והסתגרתי מהר בחדר פתחתי את המחברת וכתבתי:

היום הזה, השעה הזאת, הדקה הזאת - האור חזר אל עיני

אחרי ימים ושבועות של קושי ודיכאון הצבע חזר לפניי,

האדרנלין זורם בכל הגוף

והייתי נותן הכל כדי לנשק אותה שוב,

המלאך הקטן שעליו אני חולם

ירד היום אלי כבנאדם חי ונושם

קופידון לא פיספס ואלי את חץ האהבה ירה

כן, אהבה, אהבת אמת ראשונה.

 

לא ידעתי אם זאת אהבה אבל הייתי משוכנע שזה משהו חזק. לאחר מספר ימים נהיינו חברים ואת האושר יכלו לראות אצל שנינו בפנים.

היה לנו כיף ביחד, כשבחוץ יורד הגשם,

לאחר מספר זמן העניין הקשר התחיל להסתבך ונפרדנו. לא יודע למה בדיוק אבל זה היה מוזר בהחלט. ניסיתי לברר למה ואולי לנסות לשנות את דעתה ושום דבר לא ממש הצליח, היא נשארה משוכנעת. אולי בגלל מה שאחרים אמרו, אולי בגלל דברים אחרים, בכל מקרה היו לי 2 כיוונים (שכרגע אני לא אתן לכם לדעת P:). כל מה שניסיתי בימים שלאחר מכן לא צלחו והיא השאירה אותי על הרצפה, בלי לומר מילה.

 

אז זה סיום הקטע הראשון שלי, קצת הרקע, לאט לאט אני אתחיל להכניס דברים יותר חשובים ומשמעותיים.

מקווה שנהניתם. :)

סתם מישהו...

 



נכתב על ידי סתם מישהו... , 9/1/2008 00:50  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  סתם מישהו...

מין: זכר

תמונה




44
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לסתם מישהו... אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על סתם מישהו... ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)