הם ניכנסו לחדר שבו הם היו אמורים להיות. חדר מספר 28. דני החזיקה בידו של בן.
החדר היה ניראה משרד, עם חלון גדול שמשקף את נוף גרמניה. במישרד היו המון תמונות ממסוגרות של טוקיו הוטל, ועוד כל מיני להקות, שדיוויד כניראה הפיק בעבר.
לחדר היה שייק מצועצע וציבעוני, שגרם להרגשה טובה ואווירה שמחה.
"הו, היי חבר'ה.. זה אתם!" הוא חייך והזמין אותם לשבת. "רוצים לשתות משהו?"
"אמ.. בטח! פפסי אם אפשר" דני חייכה, בן ביקש מים, וניקול ולואיס רצו אייס קפה. דיוויד התקרב לשולחן העבודה, לחץ על מקש כולשהו, ודיבר אל המיקרופון:"ולריה, תכיני בבקשה קפה הפוך, 2 אייס קפה, מים מינרלים ופפסי" הוא אמר לתוך המיקרופון, וקול של אישה ענה לו "עוד דקה דיוויד".
"טוב, אתם כאן, במישרדי יוניברסל רקורדס המפורסמים. איך ההרגשה?" הוא חייך, ולאחר דקה אמר "לא סתם" הוא צחק, כולם חייכו וניסו לשתף פעולה.
"טוב אני יקרא לחבר'ה" הוא אמר ומחא כף. "חבר'ה?" דני אמרה כלא מבינה. "טוקיו הוטל" הוא חייך והוסיף "רק דקה" הוא אמר ויצא מהחדר.
אחרי שתי דקות שבהם דני ובן דיברו בינהם, וניקול ולואיס צחקו לעצמם הדלת ניפתחה, הלב של דני נפל לתחתונים.
אך זאת הייתה רק האישה שענתה לדיוויד במיקרופון, עם המשקאות. היא הגישה לכולם את המשקאות שלהם, ואת הקפה של דיוויד שמה על השולחן במישרד שלו.
"תודה" כולם אמרו והיא רק חייכה ויצאה מהחדר.
"היא הייתה אמורה להגיד 'אני רק עושה את העבודה שלי'" דני אמרה וכולם צחקו. לפתע הדלת שוב ניפתחה, דיוויד עמד שם ואחריו חברי להקות טוקיו הוטל.
טום, ביל, גוסטב, והאחרון גיאורג.
דני התהפנטה. וואו היא אמרה לעצמה, לא רק שפגשה בטום,עכשיו היא ראתה גם עד כמה ביל יפה, עד כמה גיאורג סקסי, ועד כמה גוסטב חמוד במציאות.
"אומייגאד" היא פלטה. כולם הסתכלו לכיוונה, והיא החלה להסביר את עצמה. "זתומרת.. אני.. אתם ניראים הרבה יותר טוב מאשר בתמונות" היא אמרה בחיוך גדול.
"כן אנחנו רגילים" חייך טום חצי חיוך וקרץ לה. "כן כבר הספקנו להכיר" היא אמרה בחיוך מתנצל לעבר בן, ולעבר טוקיו הוטל שלא הבינו מה פשר הקריצה.
"אז.." דיווויד אמר בשביל להפיג את המתח. "ש.. כל אחד יספר על עצמו?"
"יאללה" כולם אמרו. "אתם קודם" ביל אמר בחיוך שטותי מעט.
ובן התחיל "אמ.. אני בן. בן 17 וחצי, גיטריסט, אני אוהב את סימפל פלאן ומטאליקה. ו.. מה עוד? החבר של דני" הוא הדגיש בחיוך והסתכל על דני.
והיא חייכה חיוך ממבויש מעט שיט נו, הם לא היו צריכים לדעת את זה, חשבה. וכאשר כולם הסתכלו עליה במבט לא מבין, במיוחד טום היא התחילה לספר על עצמה.
"היי, אני דני." חייכה. "אמ.. הסולנית של הלהקה, אוהבת גם לשחק" היא הזיזה את הפוני, זה מצא חן בעיניי טום. וביל.
"בת 17 וחצי גם, ו..כמו שבן אמר. חברה שלו" היא חייכה אליו. ולאחר מכן הסתכלה על טום שהרים גבה וחייך חצי חיוך, כאילו זה מהווה אתגר בשבילו, אתגר שהוא בסוף ינצח בו, ועל ביל שנראה מעכל קצת.
"אני לואיס" הוא מיד התפרץ בשביל להפיג את המתח. "בן 17 וחצי.. מתופף, אוהב את רד הוט צ'ילי פפרס ובעיקרון רוק - פאנק וכאלה" ואז הטיח מרפק בניקול.
"אאוץ'!" היא אמרה ולאחר מכן חייכה חיוך פלרטטני לטום, הוא החזיר לה חיוך כזה גם אבל היה בעיקרון מעוניין בדני. כשדני ראתה את החיוך הזה היא הרגישה צביטה בלב. טוב הוא חרמן למה ציפיתי? שאלה את עצמה.
"היי אני ניקול, רווקה פנויה וחופשיה" הדגישה בחיוך, ביל הרים גבה וגיחך מעט. "בת 17 וחצי, כמו כולם.. באסיסטית" הוא חייכה.
"אמ.. אני גוסטב, המתופף, אוהב את הפו פייטרס ועוד כל מיני. אני אוהב גם בישול" הוא חייך. חמוד חשבה לעצמה דני.
"אני גיאורג, באסיסט, בן 21.. אוהב לנגן על באס" הוא חייך. "אלא מה?" דני חייכה אליו בחזרה והם צחקו. גיאורג סקסי.. אבל לא הטעם שלי. הוסיפה לחשוב.
"אני טום, בן 18 אח תאום של ביל גיטריסט אוהב ראפ והיפ הופ" טום חייך לעבר דני, ובן שם לב. הוא שם לב למשהו שקורה בינהם.
"אה כבר הספקתי להכיר אני דני" הוא חייך מרוצה, וביל מילמל "מעניין איך". "לא מה שאתה חושב עליו תמיד, ביל" דני צחקה על חשבונו.
כולם צחקו וביל התחיל לספר "ביל, סולן, בן 18, אח תאום של טום.. קוקסינל לדעת חלקכם, אתם יודעים" הוא אמר בציניות והם צחקו. "לא סתם, אבל.. אני גם משחק בזמני החופשי. אבל רוב הזמן אני שר".
"לא רוב הזמן. כ-ל הזמן!" טום התערב. "אויש תשתוק אתה" ביל אמר וכולם צחקו מהמריבות הקטנות שלהם.
לעזאזל, הם כאלה שונים, אבל בכל זאת כאלה דומים. הם מושכים אותי בטירוף, זאת כימיה מטורפת. חשבה לעצמה.
היא איבדה את הראש, שניהם היו כאלה מושלמים, היא לא ידעה מה לעשות. טום- המראה הגברי, המאצ'ו, הסקסי. ביל- מצחיק, מוכשר, רגיש, סקסי גם. דמאט!
"טוב אנשים, אם אתם רוצים להכיר יותר טוב לכו לפאב, אני לא יודע, יש לי עוד דברים לעשות. בכל אופן, אני מביא לכם דפים שתיקראו את כל ההוראות, וגם חברי להקת DNA יצטרכו לחתום על חוזים מיוחדים. טוב קחו את הדפים" הוא הביא לכל אחד ערמת דפים עם כ-10 דפים בתוכה.
מחר ניפגשים שוב בשעה 5 בצהריים. מצוין?" "סבבה, מצוין" כולם מילמלו ויצאו מהחדר. טוקיו הוטל הלכו לכיוון אחד, ו-DNA לכיוון השני, ליציאה.
"וואו, אני חייבת לשירותים חכו רגע" דני אמרה ורצה לשירותים, בדרך היא ניתקלה בטום, שוב.
"היי" היא חייכה אליו. "היי" הוא אמר לה.
"לאן את רצה?" הוא שאל.
"אני ממש חייבת לשרותים" אמרה.
"צריכה ליווי?" הוא שאל בחיוך מפלרטט.
"אני לא כמוך, לא ירדפו אחריי מעריצים" צחקה, והוא הצטרף.
"אין בעיה, מתי שתירצי" טום אמר ודני חייכה, הוא המשיך ללכת והיא הלכה לשירותים. "אה דני!" הוא צעק, הוא הסתובבה.
הוא התקרב אליה, והחזיק בידה. הוא התקרב לפניה, הפנים שלהם היו כ"כ קרובים שהיא יכלה להרגיש את הנשימות שלו. היא הסתכלה על שפתיו, האלה עם העגיל.
הוא התקרב אליה, שפתיהם היו נוגעות- לא נוגעות, הוא הזיז קצוות שיער מפניה.
"ובפעם הבאה שאת ככה מפתה אותי, תספרי קודם שיש לך חבר" הוא אמר, חייך חיוך ערמומי והלך, עזב אותה שם עומדת באמצע המיסדרון, לא מבינה.
אה! שירותים היא ניזכרה והמשיכה לרוץ לשירותים. אוקיי מה זה היה? זה אומר שהוא לא יתחיל איתי כי יש לי חבר? אבל מה הקטע של החיוך הערמומי?.. לא הבינה. היא ניכנסה לשירותים, סידרה את השיער והכל.
כשהיא יצאה היא ניתקלה במישהו שוב. היא הייתה בטוחה שזה טום אבל מיד לאחר מכן הבינה שזה ביל. "וואו, קאוליץ, אני חייבת להפסיק להתקל בכם" היא חייכה.
"זה דווקא מוצא חן בעיניי" ביל חייך חיוך שובה לב.
"זה אומר ש.. תגיד, אתה מתחיל איתי או משהו?" דני התאמצה להבין.
"לא את סה"כ ניראת לי נחמדה זה הכל, דווקא ניקול מעניינת אותי." ביל אמר בחיוך. אוקיי דני, הגיע הזמן לרדת ממנו.
הוא אוהב את החברה הכי טובה שלך.. והיא? כנ"ל.
חוץ מיזה.. מה לעזאזל את חושבת לעצמך?! יש לך חבר שאוהב אותך, שהיה איתך במשך שנתיים. אין את טיפשה זה הכל.
"אה..באמת.." היא מילמלה.
"קרה משהו?" ביל שאל, בחיוך לא מבין.
"כלום.. טוב ביל, ממש שמחתי לפגוש אותך, אני ממש חייבת לעוף." היא חייכה.
"אה כן, טוב.. ביי! אה ותיזהרי מטום!" הוא חייך, דני הסתכלה עליו במבט לא מבין "יש לו את הקטע הזה של דפוק וזרוק".
"אין בעיה, אל תדאג, יש לי חבר" היא חייכה. הוא התקרב לתת לה חיבוק פרידה, והיא כמובן זרמה. הלב שלה דהר כמו סוס כשביל חיבק אותה. היה ממנו ריח טוב, ריח משכר, ריח שמשך אותה. היא כ"כ רצתה אותו, עכשיו כשנידמה לה.. יותר מטום.
לעזאזל עם התיאומים האלה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סיפור בהמשכים - ט"ה