לכל אלו שהגיבו ביקורת בונה על זה שזה לא הסגנון כתיבה והכל...
זה לא אמור להיות סגנון הכתיבה של ג'יי קיי רולינג,
וזה שיש לי שגיאות כתיב פה ושם זה טבעי - לכל בנאדם יש!
ובבקשה - אל תגיבו ביקורת בונה... אני לוקחת דברים כאלה באופן מאוד אישי...
ונחזור לענייננו...
בפרק הקודם:
"הוא ירש את זה מאביך... זה בטוח" אמרה ג'יני בידענות. "אם את חושבת אז אני לא אשבור את אמונתך" אמר הארי וקרץ לה.
~~~~
"הגענו! הגענו! אני רואה את הטירה!" קרא אלבוס.
הילדים בהחלט הגיעו להוגוורטס.
הרכבת נעצרה בתחנת הוגסמיד.
כל החברים בתא הספיקו להלביש על עצמם גלימות ויצאו מחוץ לרכבת.
"איך נבחרים לבתים השונים?" שאל אלבוס את ג'יימס.
"עוברים מבחן ממש קשה על ידע בכישופים... ואם אתה לא מצליח, אז אתה בבית הכי גרוע - רייבנקלו!" אמר ג'יימס.
אלבוס נבהל.
"ג'יימס!! אלבוס אל תדאג זה ממש לא ככה... אתה כבר תראה!" אמרה רוז ושלחה לג'יימס מבט חמור-סבר.
"מה?" שאל ג'יימס בתמימות. הוגו ואלבוס העלו רעיונות של איך ייבחרו אותם לבתיהם השונים ושניהם צחקו מהשטויות של השני. "אגב... אלבוס אל תשכח למסור לפרופסור לונגבוטום אהבה" התגרה ג'יימס באלבוס. אלבוס החמיץ פנים והוציא לג'יימס לשון. "תלמידי שנה ראשונה לפה!" קרא פרופסור כלשהו. "פרופסור ג'ונלי" אמר ג'יימס. "פרופסור להתגוננות מפני כוחות האופל וגם שומר הקרקעות בהוגוורטס" אמר ג'יימס. פרופסור ג'ונלי היה עצום מיימדים. "הוא נראה כמו ענק!" אמר הוגו. "הוא בן של חצי ענק!" אמר ג'יימס, ואכן כך היה פרופסור ג'ונלי. הוא היה בנם של רובאוס ומקסים האגריד (מדאם מקסים והאגריד בקיצור).הוגו ואלבוס הלכו אחריו. "נתראה בשולחן של גריפנדור" אמר ג'יימס וקרץ להם. גם הוא וגם רוז היו בגריפנדור. הוגו ואלבוס הלכו אחרי ג'ונלי. "אתם פה תשוטו באגם" אמר ג'ונלי. "אתה נראה ממש מגניב!" אמר אלבוס לג'ונלי. "תודה קטנטן..." אמר ג'ונלי וקרץ.
~~~~
באותו הזמן, במשרד הקסמים רון אמר להארי במשרדו של הארי, "הרמיוני ואני נוכל לבוא לארוחת חג המולד אצלכם!". "מעולה!" אמרה הארי. "אני צריך להודיע לג'יני... אתה יכול לשלוח לה ינשוף בשמי? יש לי כמה דברים לדאוג להם... כמו שחרור אסירים מאזקבאן (כלא הקוסמים) וכו'!" אמר הארי בעייפות. "אין בעיה קפטן" אמר רון בציניות ויצא ממשרדו של שר הקסמים.
~~~~
הם הגיעו למרגלות הטירה. כל התלמידים האחרים חוץ מתלמידי השנה הראשונה היו באולם הגדול וחיכו לתחילת המיון. אלבוס והוגו נכנסו ביחד לאולם. הם התקדמוט בין שולחנו הבתים ועמדו מול כיסא שעליו הונחה מצנפת המיון.
כל היושבים באולם השתתקו, והמצנפת החלה לשיר:
אני נראית קצת עלובה
אך אל תזלזלו בי,
כי כל הכובעים כולם
בזאת לא יתחרו בי:
לי אין נוצה או מצחייה
ולא פינות שלוש,
אך בעניין של למיין
תמיד אני בראש.
כי כל אדם אשר יחבוש
אותי על הקרקפת -
כל מחשבה אצלו בראש
מייד אלי נשקפת.
אם אומץ-לב ותושייה
אמצא אצלו במוח,
אודיע חיש: את זה האיש
לגריפינדור לשלוח.
אך אם בגולגולתו אמצא
טוב-לב ואורך רוח,
אודיע כי להפלפאף
הוא מועמד בטוח.
לרייבנקלו אשלח את זה
שבראשו חרוט,
כי תכונותיו המובילות:
תבונה ולמדנות.
אך באשר אמצא עורמה
ושאיפה לכוח,
אורה מייה את התלמיד
לסלית'רין לשלוח.
על חבשו ! אל תחששו !
אין חכמה כמותי.
ואם חס ושלום אטעה,
אני אבלע אותי.
(לקוח מהספר הראשון של ה.פ)
המצנפת סיימה לשיר והאולם פרץ במחיאות כפיים סוערות.
"שלום לכולכם וברוכים הבאים לביה"ס הוגוורטס לכישוף ולקוסמות" אמר הפרופסור מקגונגל שישבה בכיסא המנהל.
"נעבור למיון, ואח"כ לנאומים" אמרה מקגונגל.
"אני פרופסור דיג'יל, ואני ראש בית גריפינדור. בכל אחד שאקרא בשמו, יעלה ישר לחבוש את מצנפת המיון" אמר פרופסור דיג'יל. "וויזלי הוגו" קרא דיג'יל. הוגו, שעמד ליד אלבוס, צעד ברעד לעבר המצנפת המרופטת. כשהתיישב המצנפת עוד לא התיישבה על ראשו וקראה, "גריפינדור!". כל יושבי שולחן גריפינדור הריעו בתשואות רמות לעבר הוגו שהצטרף אליהם.
"לאבגוד דונה"
"הפלפאף!"
"וויזלי פרד"
פרד היה בנם של קייטי וג'ורג' וויזלי. (קייטי בל... נחשתם נכון). לפרד היה אח תאום, בשם ג'ו.
"גריפינדור!"
"וויזלי ג'ו"
"גריפינדור!"
וככה זה המשיך.
"ג'ואן לי" "בלרוס דין" "קמילה ריין" הלכו לרייבנקלו. סקורפיו מאלפוי הלך לסלית'רין, ג'ולי הלכה להפלפאף (למרבה דאבונו של סקורפיו), ביל תומאס (בנם של לבנדר ודין תומאס) הלך לסלית'רין (מסיבה לא ידועה), רופרט פיניגן (בנם של שיימוס ואליסיה פיניגן) הלך להפלפאף. ככה לאט לאט התרוקנו הילדים שהיו סביב אלבוס.
לאחר רבע שעה, אלבוס נותר לבדו, ממתין.
"פוטר אלבוס" קרא פרופסור דיג'יל.
אלבוס הקטן התקדם לעבר המצנפת, התיישב על הכיסא וחבש את המצנפת על ראשו.
הוא עצם את עיניו בחוזקה.
"מזכיר לי את אביך..." אמרה לפתע המצנפת.
"קשה מאוד להחליט לאן אתה תתאים..." המשיכה הממנפת.
"אתה יכול להצליח מאוד בסלית'רין...." אמרה המצנפת.
"רק לא סלית'רין... רק לא סלית'רין..." חשב אלבוס.
"לא סלית'רין.. הא? טוב אז נשלח אותך ל..."
וזהו!
מקווה שאהבתם :)
ואני מזכירה -
בבקשה בלי ביקורות בונות...
אוהבים - תהנו,
לא אוהבים - אז למה נכנסתם?
אוהבת,
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ספיר שכותבת :)