פרק שני.

ירון  שאל אותי עם אני יכולה לבוא איתו רגע לצד. הלב שלי התחיל לפעום בחוזקה. קיוויתי שהוא ישאל אותי עם אני רוצה להיות חברה שלו. הלכנו להתיישב על ספסל קרוב אלייהם והוא אמר לי:

"אמ..ספיר תקשיבי כבר רציתי לבקש מימך עם את ...

רציתי לבקש מימך עם את.. יכולה לשאול את עינבר עם היא רוצה להיות חברה שלי?

באותו רגע הרגשתי צביטה בלב. אבל ניסיתי כמה שפחות להראות את זה.

כן ברור.. חייכתי חיוך מאולץ.

וואי תודה רבה. אין לך מושג כמה זמן אני כבר רוצה לבקש מימך את זה.

בבקשה, שמחה לעזור.

טוב.. בואי נחזור לדשא.

הגענו לדשא וכולם אמרו להם כבר רוצים ללכת הבייתה. אז ביקשתי מעינבר שתלווה אותי לבית של סבתא שלי.

היא הסכימה, אז התחלנו ללכת.

הגענו לבית של סבתא , אמרתי לה שתתחבר לאייסיקיו התחבקנו, ועינבר הלכה הבייתה.

***

אני ממש שבורה מזה, למה הוא אוהב אותה? טוב נו אני יכולה להבין את זה. היא יפה,נחמדה,רזה, מקובלת, איך אפשר שלא?

ואני..אני בדיוק ההיפך. שמנה,לא מקובלת,מכוערת.. אני יכולה להבין אותו. אבל בכל זאת, עם הוא היה מציע לי חברות

אני הייתי הבנאדם הכי שמח על פני כדור הארץ.

***

נכנסתי הבייתה, סבתא נתנה לי נשיקה ואז אמרתי לה שאני הולכת לחדר שלי , כי אני צריכה לדבר עם עינבר על משהו באייסיקיו.