1. כמה אהבתי להשתמש במצלמה של הפלאפון כדי לתפוס תמונות ספונטניות מגניבות (תראו את המבט של טושה.. ררר.)
2. כמה אני מתגעגעת לטיולים השכבתיים ולשטויות שהנצחנו בעזרת המצלמות המקרטעות שלנו.
3. כמה שהן חסרות לי (צבא מזורגג).
4. שהיה צחוקים בימים שלא היינו רבים על שטויות באוטובוס בפולין.
5. כמה שאהבתי את ההשקעה בימי הולדת 18 (אף על פי שהם היו שוחקים אותי כספית).
מה, לא הייתם רוצים להראות כמו בני-ערובה שמסיעים אותם ברכבת ליעד לא ברור? תודו שתקנאו אם הייתי מספרת לכם שהיעד הוא מקס ברנר :)

6. כמה אני הולכת להתגעגע לנסיעות עם הנהג הפרטי שלי כשיגמר לי המלווה בדצמבר (סתם, פוצ... אני צוחקת!)

7. שרוב האנשים שאני מכירה מגיעים עם שריטה עמוקה בראש ונטייה לעשות שטויות בציבור.

8. כמה שדייב נראה כאן כמו שפנפנת פלייבוי תמימה שעוד לא ידעה את הפנר.

9. איך ליר נראית כאן כאילו יש לה כוחות-על והיא מרחפת באוויר (סתכלו שמאלה!)
אם תתאמצו תראו את הפרצוף שלי מאחורה מנסה לנשום חמצן בעוד כל המשלחת מוחצת אותי למוות על כיסא זעיר.

10. כמה שראמצ' ואני חייבים למצוא מקומות חדשים לצאת אליהם (כי חרשנו על האמאמא של חיפה, וראמצ' לא מוכן להסחב איתי יותר לנאפיס כדי להזמין טוסט גבינה טעייייים).

11. כמה כיף היה איתן בנאפה.. חבל שנגמר :)

12. כמה היה שווה לפרוץ את החלונות (מחדש) בביצפר כדי לזרוק שקיות מים {ועוד חומרים} על השביעיסטים המסכנים :P

13. כמה שיואבי חמוווווד ודומה להוגו.

14. שלא היינו שוכחים אף יום הולדת- אפילו לא בטיולים שנתיים וגם לא בפולין.
היינו מנפחות 90 בלונים בכל מיני צורות של שערי ניצחון בגדלים שונים כדי להראות איזה מסירות יש לנו :)

15. איך סוסקין כמעט העלה אותי באש עם הסיגריה הזאת בזמן שהצטלמנו.. באמת לא חכם לתת לשיכור להרים אותי :)

16. כמה שרמוטות היינו פעם..
סתם, לא באמת :)

17. איזה כיף היה להיות תושבי הצפון רק כדי להכנס כמעט בחינם לסופרלנד בראשל"צ.. אפילו לקחנו איתנו ילד אתיופי שמצאנו בדרך, אנשים טובים.

18. כמה שמור חולה בראש :)

19. איזה 9ק3ות קשוחות היינו פעם.

20. כמה שליר נראית כאן כמו פינגווין אסקימוסי חמוד ;)

21. איזה קרועה שמאנצ :)

22. כמה שאני אוהבת תמונות של אנשים ישנים, במיוחד אם אני צילמתי :P

23. כמה חבל שאף אחד לא הספיק לתעד את הקטע הזה מההופעת סיום שלנו חוץ מאבא שלי.
(לגזור ולשמור חבר'ה)

24. כמה שאני אוהבת את החברות שלי.

25. כמה שהאיש הזה חייב למצוא חיים ולהפסיק לכתוב בידיעות חיפה איפה אנשים מהשכבה שלי נצפו אוכלים סנדוויץ'-בר, או לאיזה מועדון הם יצאו בשני האחרון (אבל ברור לכם שזה סיטי הול, RIGHT?)

*****
צפו בקרוב לעוד פוסט תמונות מרתק :)
בברכת לילה טוב,
אני.