-It's Just My Life-

ביום הזיכרון אני תמיד בוכה

לפחות פעם אחת, היום הזה נורא עצוב בשבילי..

לחשוב על כל המשפחות השכולות והיתומים, האלמנות, ההורים שלא זכו לראות את ילדיהם פעם נוספת..

על ילדים שלא יראו את הוריהם יותר..

על כל האנשים שבשבילם יום הזיכרון זה לא סתם יום רגיל עם צפירה בשעה: 10 אלה זה יום שניזכרים מחדש, הגעגועים שלא חולפים מציפים את הגוף שוב..

אני אישית לא מכירה אנשים שאיבדו את יקיריהם..

אני משתתפת בצערם של כל המשפחות שאיבדו אנשים קרובים וכמובן גם לחברים שאיבדו חברים טובים

במלחמות ישראל ובפיגואים בארץ!

יום הזיכרון- לזכור, ודבר לא לשכוח!