"מילים הן כמו מדרגות נעות לחדר מרוחק..."

"עוטף,
עוטף השקט המוכר
עוטף האור המאוחר

עוטף,
עוטף הלילה המואר
עוטף הסבל מיותר

חולף,
עוטף השקט המוכר
עוטף האור המאוחר

עוטף,
עוטף הלילה המואר
עוטף הסבל המיותר

חולף."

שלום לכולם,

השנה הגעתי למסקנה שאני לא רוצה לחגוג את ל"ג בעומר.

הסיבה מורכבת מכל כך הרבה חלקים:

הרבה אנשים, מעט חברים אמיתיים, חוסר רצון לראות אנשים מסויימים

 וסתם כי זה מזהם את האויר והסביבה.

זאת השנה הראשונה שאני באמת לא מארגן / הולך למדורות.

זה היה חג שממש אהבתי בגלל שכיף להיות עם מעט חברים עם גיטרה.

אבל השנה הכל חייב להיות כל כך ענק, וזה די מאבד את כל המהות בעיניי.

ולזה מצטרף הכעס על כל כך הרבה מהחברים שלי, ואכזבה מהם,

ותחושה של חוסר רצון להיות איתם...

סתם רציתי לשתף.

ולכמה תמונות מהיומולדת של אליל המין בעל הסקס אפיל הגבוה במדינה -

דוד מורנו, מורה למתמטיקה, אילת [ובקרוב, שדרות ]

יום שישי, ה-2.5, בית ג' - אמצע התגבור של כיתות י':

משלחת י"א וי"ב בריצה אל דוד...

חגיגה והמולה.

ה-עוגה של השנה.

החוגג המאושר

גם העוגה של י"ב הייתה בסדר...


שכבה י"א.

שכבה י"ב.


אלוהים פורס את העוגה.

ההפגנה שלנו נגד עזיבתו לשדרות.

סרטונים ועוד תמונות, בהמשך...

"בן אדם רגיל כזה, לי זה לא יקרה..."

ניב.

"ברגע מיוחד מאוד הטלוויזיה השתתקה
ואז הופיעו שמה שני הפרצופים
אחד של זה עם הסיגר והשני פחות מוכר
אישה שמחלקת ממתקים
ערב טוב, מה נשמע,
נגמרה המלחמה
החברה של הלווין שמעצבת לי את החיים החליטה
איך אומר המיליונר "אנחנו עם חזק ונתגבר"
נשמע לכם מרגיע?"

רוק עצמאות 2008 הגיע.

האמת, הוא לא היה אותו ערב קסום שזכרתי מפעם קודמת.

אבל נהנתי בו מסיבות אחרות.

לא מאנשים.

לא מהאווירה.

לא מהתחושה.

כן מההופעות.

כן מההתנתקות.

כן מהשקט שהיה לי.

כמה שזה היה יום טוב לנפש,

קשה לי להסביר.

ותודה ליוני בלוך, מופע הארנבות של ד"ר קספר, היהודים, אביב גפן, וה-עברי לידר שעשו לי את רוק"צ,

ואיתם תודה לחן, לענבר המדהימה, לעדי, לטניה, ליסמין, לנטף ולכל מי שהיה איתי בשניה כזו או אחרת...

תודה לכל מי שנרשם להסעה, תודה לכל מי שהתנהג כמו בנאדם בהסעה ותודה לכולם על השקט שניתן לי,

קשה לי לתאר כמה זה עזר. אז תודה.

"בדיוק שכבר עמדתי לוותר..."

ניב.