ל'פרגמון', מוזיאון שמוצגים בו ממצאים ארכיאולוגיים ממסופוטמיה - מימי בבל, אשור, אכד ושומר, וגם מתקופות מאוחרות יותר, של הכיבוש הפרסי והמוסלמי. מוצגים שם גם כתבים עתיקים בעברית: ספר אסטרונומיה, ספר תורה, דפים מן התלמוד הבבלי, וקערה בת אלפיים שנה שעל דפנותיה רשומים השבעות ופסוקים שונים.

בתי ובני עמדו מעל המוצגים האלה והתחילו קוראים את המילים. שניהם, אני חייב להטעים, לא נראים כמו פרופסורים ללשונות שמיות עתיקות, ומיד התקבצו סביבם מבקרים מופתעים, האזינו לקריאתם ושאלו לפשר המילים. גרמנים, איטלקים, אנגלים וצרפתים לא יכולים לקרוא ולהבין טקסטים שנכתבו על ידי אבותיהם לפני כל כך הרבה שנים. העברית, שבגלל תאונה היסטורית הפכה ליפהפייה נרדמת, עדיין מאפשרת למחזיקים בה את ההרפתקה הקטנה והמרגשת הזאת."

מאיר שלו, "הלב נשבר פעמיים", "המוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות", 10.10.08, עמ' 27.